שלום רוזנפלד

שלום רוזנפלד (13 בדצמבר 1914, 14 באפריל 2008) היה עיתונאי ישראלי ועורך העיתון מעריב בין השנים 1974, 1980. הוא ייסד את התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב ונחשב לאחת הדמויות המרכזיות בעיתונות הישראלית. רוזנפלד זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1975 ובפרס ישראל לעיתונות ב-1986.

נולד בטרוביץ שבפולין. בצעירותו היה פעיל בתנועת בית"ר ובאגודת אספרנטו, והתחיל לכתוב כתבות. עלה לארץ ב-1934. לפני קום המדינה עבד כעורך הביטאון "המשקיף", שימש מזכיר מערכת בעיתון "חרות" והשתתף בתחנת הרדיו של האצ"ל.

בשנת 1948 היה בין מייסדי העיתון מעריב, שנולד לאחר פרישת עיתונאים מידיעות אחרונות. במעריב כתב מדור בשם "אצלנו", שיועד להיות המשך מודרני של מדור קודם. המאמרים והטורים שלו נאספו בספרים. בשנות ה־50 הופיע גם בתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת".

רוזנפלד זכה בפרסים וכיבודים נוספים: אזרח כבוד של תל אביב ותואר דוקטור לשם כבוד מהמקווה ויצמן. ב-2002 קיבל "אות השירות הציבורי בתקשורת". ארכיונו שמור במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.

רוזנפלד היה ידוע כדמות שמקפידה על אתיקה עיתונאית. הוא לימד את תלמידיו להקפיד על יושרה, למצוא מקורות מהימנים ולהשיג השכלה כללית רחבה. לשיטתו עיתונאי צריך לדעת מעט על הרבה נושאים, ולא רק להתמקצע בתחום צר.

רעייתו הראשונה, עדית, הייתה לוחמת באצ"ל והיא נפטרה ב-1957. ב-1959 נישא שנית לאילנה אקשטיין, פסיכולוגית. בתו תמר גיא עבדה גם היא כעיתונאית במעריב והשתלבה בתפקידים בכירים לאחר פרישתה. בנו יורם, מחלוצי ההיי-טק, נפטר ב-1997. רוזנפלד הובא למנוחות בבית הקברות נחלת יצחק. בתל אביב נקרא לו רחוב, וב-2015 נקרא על שמו המכון לחקר העיתונות היהודית באוניברסיטת תל אביב. על ביתו בשדרות ח"ן 23 הוצבה לוחית זיכרון.

תרגם כמה ספרים, בין היתר את "משנת הקאפיטאליזם המושלם" (1958) ואת "מקהיר עד דמשק" (1952).

שלום רוזנפלד (1914, 2008) היה עיתונאי (כתב ועורך בעיתון). הוא ערך את העיתון מעריב בשנות ה-70. הוא הקים לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב.

נולד בפולין ועלה לארץ ב-1934. לפני שקמה המדינה ערך עיתונים והשתתף ברדיו של האצ"ל. ב-1948 עזר לייסד את עיתון מעריב (עיתון גדול בישראל).

כתב מדור מפורסם ואסף את הכתבות שלו בספרים. בשנות ה-50 השתתף בתוכנית רדיו בשם "שלושה בסירה אחת".

זכה בפרסים חשובים: פרס סוקולוב (פרס לעיתונאים) ופרס ישראל (פרס לאומי). בעיר תל אביב הוא קיבל כבוד, ויש לו רחוב על שמו.

רוזנפלד האמין שעיתונאים צריכים להיות ישרים ולדעת קצת על הרבה דברים. רבים שלמדו אצלו זוכרים את דיבוריו על אתיקה (כללי התנהגות טובה בעיתונות).

רעייתו הראשונה, עדית, נהרגה ב-1957. ב-1959 נישא לאילנה, שהיא פסיכולוגית (מומחית לנפש). בתו תמר היתה גם היא עיתונאית. בנו יורם עבד בתחום ההיי-טק ונפטר ב-1997.

הארכיון שלו שמור בספרייה הלאומית. בכניסה לביתו בתל אביב יש לוחית זיכרון.

הוא תרגם כמה ספרים, למשל את "משנת הקאפיטאליזם המושלם" ו"מקהיר עד דמשק".