שמואל יהודה הירש

הרב שמואל יהודה שמעון הירש (23 באוקטובר 1872, 11 באוגוסט 1941) שירת כרב ראשי במחוז אוברייסל שבצפון הולנד, שבירתו זוולה, במשך קרוב לארבעים שנה.

נולד לשמעון עזריה הירש ולאמו חנה שפיץ. משפחת שפיץ הייתה אמידה והתגוררה בביתו ההיסטורי של רמברנדט, שנחשב היום למוזיאון. סבה מצד האם ייסד את ארגון הצדקה "פקידים ואמרכלים" ובנה בתי מחסה בעיר העתיקה של ירושלים. אביו לא נכנס לעסקי המשפחה, אך הקים בית‑מדרש ואחרי שנים נקרא על ידו "מורינו", תואר כבוד שניתן לו בגיל שבעים.

לאחר לימודיו בתלמוד תורה ובסמינר אצל הרב יוסף צבי דינר, קיבל הסמכה לרבנות בגיל צעיר. ב‑1902, לפני נישואיו, התמנה לרבה הראשי של זוולה. מיד עם כניסתו לתפקיד עבד בהידוק שמירת המצות בקהילה, תוך שמירה על קשר מכתבים יומי עם אביו.
הוא החזיר את המחיצה בבית הכנסת, והציב דרישות קפדניות לשוחטים (מי שמכין בשר על פי ההלכה) ולבעלי מקצוע הקשורים לבשר. תחת הנהגתו הפכה אוברייסל למחוז הראשון שבו נשות המורים, החזנים וכל העוסקים בקודש כיסו את שערותיהן, מנהג שהוזנח ברבים מהמקומות במערב אירופה.
הוא עבד גם למען יהודים בקהילות קטנות. בין היתר סיכם עם מנהלי בתי ספר נוצריים שלא לערוך שיעורים חשובים ביום השבת, כדי למנוע מצב שבו תלמידים יהודיים יצטרכו להפר את השבת. כמו כן נלחם נגד התבוללות בקרב יהודים.

השפעתו של הירש חרגה מקהילתו. ב‑1920 פנה לשר המשפטים ההולנדי עם תוכנית לשיקום אסירים, כדי להקל על חזרתם לחיים אזרחיים. התוכנית התקבלה וב‑1921 הוא קיבל עיטור אבירות ממלכת הולנד (וילהלמינה). אחרי פטירתו נקרא על שמו הרחוב שבו שוכן בית הכנסת.

הרב שמואל יהודה שמעון הירש (1872, 1941) היה הרב הראשי במחוז אוברייסל בהולנד. הוא עמד בתפקיד כמעט ארבעים שנה.

נולד לשמעון חנה שפיץ. משפחת האם הייתה עשירה. הם גרו בביתו של הצייר רמברנדט, היום מוזיאון. סבא מצד האם הקים עזרה לעניים בירושלים. אביו הקים בית‑מדרש, ובגיל שבעים קראו לו "מורינו", כבוד רב.

ב‑1902 התמנה לרב של זוולה לפני נישואיו. הוא רצה שאנשים בקהילה ימלאו את מצוות היהדות. החזיר את המחיצה בבית הכנסת. מחיצה היא מחיצה שמפרידה בין גברים ונשים בתפילה. קבע כללים לשוחטים, מי שמכין בשר כדת.
הוא עזר גם ליהודים בעיירות קטנות. סיכם עם בתי ספר נוצריים שלא לערוך שיעורים חשובים בשבת. כך תלמידים יהודיים לא נדרשו להפר את השבת. הוא גם נאבק שהתערבו יהודים בתרבות אחרת.

ב‑1920 דיבר עם שר המשפטים על תוכנית לעזור לאסירים לחזור לחיים נורמליים. ב‑1921 קיבל מדליה מהמלכה וילהלמינה. אחרי מותו נקרא על שמו רחוב ליד בית הכנסת.