שמות מספרים

יש כמה אבני יסוד במערכת השמות למספרים. בעברית יש שמות לשעות היסוד: אפס עד עשר, וכן מאה ואלף. יש גם שמות מיוחדים ל־12 (תריסר) ול־10,000 (רבבה). משם אלה ניתן להרכיב טווח רחב של מספרים ולקבל גם שברים בעשרות אלפיות. לשמות הגדולים מאד כמו מעבר לטריליון נהוג כבר להשתמש בכתיב מדעי, חזקה של 10, במקום במילים.


שם המספר הוא קטגוריה של שמות עצם שמציינת מספר. יש כמה סוגים עיקריים:


זה השם שבו מציינים כמות של פריטים. בדרך כלל הוא בא לפני שם העצם (חוץ מהמספר "אחד" שבא אחריו). יש להתאים את המין של המספר למין שם העצם. המספרים מ־3 עד 19 בזכר מסומנים בדרך כלל בתוספת ה"ה" בסופם; בצורות הנקבה הם פחות מסומנים. למשל: "שלושה אבות" מול "חמש אימהות".

קיימים כללים לשימוש: כאשר שם העצם נקבה אין תי"ו בשם המספר ("שלוש הערים"). במספרים מ־20 ומעלה נהוג להשתמש בצורה נפרדת ולא בסמיכות ("עשרים וארבעה ספרים"). בבסיס הספירה הפשוטה הצורה הבסיסית היא בצורת נקבה: "אחת, שתיים, שלוש".


מספרים אלה מציינים מיקום, כמו "ראשון, שני". הם באים אחרי שם העצם ומתאימים למינו.


שמות שברים מציינים חלק מתוך שלם. לדוגמה חצי, שליש, רבע הם שמות של חלקים. בחלק מהמקרים צורת השבר משתנה בין סמיכות לנפרד.


מאוחר יותר נקלטו בשפות שמות כמו "מיליון" ו"מיליארד". מיליון הוא אלף אלפים (1,000,000). יש שתי סקאלות עיקריות לשמות הגדולים: השיטה הקצרה (אמריקאית) והשיטה הארוכה (אירופית). בהשיטה הקצרה כל שם חדש נוסק כל שלוש ספרות (ביליון = אלף מיליונים). בהשיטה הארוכה כל שם חדש מוגדל בכל שישה אפסים (ביליון = מיליון מיליונים). ההבדל גרם לבלבול היסטורי במספר השפות.


בעבר ישראל נטתה להשיטה האירופית באופן פורמלי. מאז 2013 התקבלה שיטה משולבת: במספרים גדולים משתמשים בשמות המקובלים באנגלית, אך המספר 1,000,000,000 נקרא "מיליארד" ולא "ביליון". השימוש בשמות מעל טריליון אינו שכיח.


קצר: בשיטה הקצרה (short scale) כל "-יליון" מייצג שלוש אפסים חדשים ביחס לשם הקודם. בשיטה הארוכה (long scale) כל שם מוסיף שישה אפסים. לכן שהמילה "ביליון" פירושה שונה בשתי השיטות.


בנוסף למילים קיימות קידומות של מערכת היחידות הבין־לאומית (SI). לדוגמה: קילו = אלף, מגה = מיליון, מילי = אלפית. קידומות אלה משמשות ליחידות כמו קילוגרם, מילימטר ומגה־טון.

במחשבים שיטה בינארית שולטת: בגלל ש־2 בחזקת 10 הוא 1024 שקרוב לאלף, משתמשים בבסיס הזה לתיאור נפחי אחסון. לכן קילובייט טכני הוא 1,024 בתים, לא 1,000. יצרני חומרה לעיתים מציגים נפחים בבסיס עשר כדי לקבל מספרים גבוהים יותר בשיווק.


לצורך קריאות ונוחות, בכתיבה מדעית נמנעים משמות ארוכים ונתונים את המספר כ"ספרה משמעותית כפול חזקה של 10". למשל מיליון נכתב כ־10 בחזקת 6 או כ־1,000,000. צורה דומה נפוצה במחשבים ובגיליונות אלקטרוניים.


בפראזות יומיומיות משתמשים במילים גדולות כדי להגיד "הרבה" (למשל: "מיליון בועות סבון"). יש גם מילים בלתי־מדויקות כמו "זיליון" המציינות מספר גדול שלא מוגדר במדויק.

בעברית יש שמות בסיסיים למספרים. למשל אפס עד עשר, מאה ואלף. יש גם שמות ל־12 (תריסר) ול־10,000 (רבבה). משמות אלה אפשר להרכיב מספרים גדולים יותר.


יש סוגים של שמות מספר: מונה, סודר וחלקי. מונה הוא לספור כמה יש. סודר אומר מי ראשון ומי שני. חלקי הוא שבר, כמו חצי או רבע.


כשסופרים, המספר בדרך כלל בא לפני המילה. צריך להתאים את המין של המספר למילה. למשל "אמא אחת" ו"אבא אחד".


מספרים סידוריים באים אחרי המילה: פרק ראשון, פרק שני.


שברים אומרים חלקים מתוך שלם. חצי אומר שני חלקים שווים. שליש אומר שלוש חלקים.


יש מילים למספרים גדולים מאוד. מיליון הוא אלף אלפים. מיליארד הוא הרבה יותר גדול. יש שתי דרכים לקרוא למילים האלה בעולם, וזה עשוי לבלבל.


בעברית היום מקובלים מילים כמו "מיליון" ו"מיליארד". בישראל קוראים ל־1,000,000,000 "מיליארד".


יש גם מקצרים למדידות. קילו = אלף, מגה = מיליון, מילי = אלפית. במחשבים קילובייט טכני הוא 1,024 בתים, לא 1,000.


מדענים לרוב כותבים מספרים גדולים כ"מרכיב כפול כוח של 10". כך קל לקרוא מספרים עם הרבה אפסים.


אנשים אומרים לפעמים מילים כמו "מיליון" כדי להגיד הרבה. יש גם מילים מצחיקות כמו "זיליון" שאינן מספרים אמיתיים.