שמחה רותם (ראטהייזר), שנודע בכינוי 'קאז'יק' (10.2.1924, 22.12.2018), היה לוחם בולט במרד גטו ורשה. הוא הצטרף כנער לתנועת הנוער הציוני 'עקיבא' והיה חבר בארגון אי"ל, שבו שירת כקשר ראשי, אדם שנשא מסרים וקישר בין לוחמים.
רותם גדל בוורשה כבן בכור במשפחה בת ארבעה ילדים. בגיל 13 הצטרף לתנועת הנוער. בספטמבר 1939 נפצע, ובמהלך ההפצצות איבד את אחיו ישראל וחלק מבני משפחתו. בקיץ־סתיו 1940 נשלחו יהודי ורשה לגטו, אזור שבו הוכרחו היהודים לחיות. הוריו שלחו אותו לקרובי משפחה בכפר ליד ראדום; שאף חזר לגטו ב־1942.
במרד שהחל ב‑19 באפריל 1943 לחם בפלוגה של חנוך גוטמן, תחת פיקודו של מארק אדלמן. חזותו שנראתה כ"ארית" (מראה החומר שאינו מזוהה כיהודי) אפשרה לו לנוע יחסית חופשי. הוא שילם לעובדי עירייה כדי שהם יובילו אותו בתעלות הביוב, תעלות תת־קרקעיות לניקוז, מהגטו אל אזור הארי (הצד הלא־יהודי של העיר) ובחזרה.
בתחילת מאי 1943 יצא עם זלמן פרידריך לאזור הארי כדי למצוא את יצחק צוקרמן, סגנו של מרדכי אנילביץ', ולבקש סיוע. רותם גייס שני עובדי ביוב באמתלה שיצטרפו אליו. כשהבינו העובדים שמדובר בהצלת יהודים וביקשו לחזור, הוא מנע זאת בכוח.
הוא הגיע לבונקרים ברחובות מרכזיים בגטו וראה הרס גדול. בתעלות מצא עשרה ניצולים ששיתפו אותו בחדשות על נפילתו של אנילביץ' בבונקר ברחוב מילא 18. רותם הבין שעדיין נשארו לוחמים בגטו, ביניהם צביה לובטקין ומארק אדלמן, וסייע להעבירם לאזור הארי. ארגן משאית שחילצה אותם אל היערות. ידע כי כמה לוחמים נשארו בתעלות, וקיבל אזהרה מלובטקין שלא לעזוב אותם, אך החליט להציל את מי שכבר הגיעו החוצה. מאוחר יותר, בעקבות הלשנה, נרצחו הנותרים בתעלות.
כשפרץ המרד הפולני בוורשה (המוני 1944), הצטרף רותם ללחימה עם חבריו. לאחר המלחמה הצטרף לחבורת פרטיזנים שנקראה 'הנקם', שניסו לתפוס פושעים נאצים, כמחויבות אישית לזכר קרוביו ולחבריו.
שמחה רותם (1924, 2018), שנקרא גם 'קאז'יק', היה לוחם במרד גטו ורשה.
רותם גדל בוורשה. בגיל 13 הצטרף לתנועת נוער ציונית. בזמן המלחמה נפצע ואיבד בני משפחה. יהודים הוכנסו לגטו, מקום שבו הוכרחו לגור. הוא נשלח לקרובים וחזר לגטו ב‑1942.
במרד של 1943 לחם בפלוגה והיה קשר, כלומר העביר הודעות ועזר ללוחמים. בגלל שמראהו לא זוהה כיהודי, הוא יכל לעבור באזור הארי, הצד הלא־יהודי של העיר. הוא נכנס בתעלות הביוב, מעברים תת‑קרקעיים, כדי להעביר אנשים החוצה.
הוא מצא ניצולים ושמע שאנילביץ' נפל בבונקר ברחוב מילא. רותם סייע להעביר לוחמים חשובים אל היבשה ולארגן משאית שיצאה עמם ליערות.
אחרי המלחמה עלה לארץ ב‑1946, הקים משפחה וסיפר על מה שעבר. שימש כמנכ"ל רשת קו‑אופ בירושלים מ־1962 עד 1986. ב‑1983 הדליק משואות ביום העצמאות. ב‑2013 קיבל אות הוקרה מפולין. בשנת 2016 תבע מפרסמים שהדפיסו מכתבים שלו ללא רשותו, זכה בתביעה ותרם את הכסף לצדקה. נפטר ב‑22 בדצמבר 2018, בגיל 94.
תגובות גולשים