שמעון התרסי (נפטר 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים מאז 143 לפנה"ס. כהן גדול, הכהן בתפקיד הדתי הגבוה ביותר. הוא היה בן שושלת החשמונאים ובנו של מתתיהו הכהן.
שמעון השתתף במרד החשמונאי מתחילתו תחת אביו. כשהנהגת המרד התפצלה, הוא קיבל את ההנהגה החברתית והדתית. בסופו של דבר הוכתר רשמית כנשיא וככה"ן גדול, ותפקידו הועבר גם לבניו.
הוא לחם לצד אחיו יהודה ויונתן. לאחר כמה ניצחונות וכיבושים, פעל בגליל נגד אוכלוסיות הלניסטיות והעביר יהודים שבסכנה אל יהודה. אחרי מות יהודה המשיך המאבק, ויונתן ותמיכתו בקואליציות סלאוקיות שינו את מצב הכוחות. יונתן נלכד ונרצח, ושמעון לקח את ההנהגה.
שמעון חיזק את חומות ירושלים וכבש ערים חשובות כמו יפו וגזר. הוא שחרר את הארץ ממעוזים של כוחות זרים, ובכללם המצודה הנחשבת חזקת האקרא בירושלים. כיבוש המצודה (ב־141 לפנה"ס) נחגג כיום שמחה בממלכה.
שמעון גם חידש ברית עם רומא, צעד מדיני שאפשר ביטחון חיצוני אך גם ייצר תלות פוליטית עתידית.
בשנת 140 לפנה"ס כינס אספה רחבה לתמיכה בלגיטימציה לשליטתו. הוא הוכרז כ"משול וכוהן הגדול לעולם", כלומר מנהיג דתי ומנהלי לכל דבר, אך לא כמלך. שמעון ייסד מוסדות ומעמד ששאפו לשחזר חלק מהסמכויות המלוכיות של תקופת בית דוד.
אנטיוכוס סידטס נתן לשמעון מעמד רחב ואף רשות להטביע מטבעות. יש מחלוקת אם מטבעות מסוימים אכן הוטבעו בתקופתו. כשהסכסוך עם סידטס החמיר, שמעון דחה דרישות להחזרת ערים. לאחר כמה קרבות התברר שלחשמונאים כוח צבאי משמעותי.
בשנת 134 לפנה"ס הוזמן שמעון לסעודה במבצר דוק. שם נרצח בידי חתנו תלמי בן חבוב, יחד עם שניים מבניו. בנו יוחנן הורקנוס לא השתתף בסעודה והמשיך בהנהגה.
היסטוריונים מצביעים על כך ששמעון היה מדינאי בונה, עם ראייה ארוכת טווח וניהול משפטי ומנהלי, אם כי לא הכיר כמצביא־אדיר. הוא ביסס עצמאות יהודה והניח יסודות לממלכת החשמונאים.
שמעון התרסי חי במאה השנייה לפני הספירה. הוא היה כהן גדול (הכהן העיקרי) ומנהיג העם.
הוא הצטרף למרד נגד השלטון הזר. אחרי זמן מה העם בחר בו להוביל גם בעניינים דתיים וחברתיים.
שמעון לחם לצד אחיו. הוא הגן על יהודים והעביר אנשים למקום בטוח.
שמעון חיזק את ירושלים. כבש ערים חשובות כמו יפו וגזר. הוא גרש כוחות זרים ופתח תקופה של עצמאות.
בשנת 140 לפנה"ס כינס אספה גדולה. אנשים הכריזו עליו כמשיח דתי ומנהיג לכל החיים, אבל הוא לא קיבל את התואר "מלך".
מלך זר הבטיח לשמעון זכויות. שמעון קיבל רשות להטביע מטבעות, אך יש חילוקי דעות אם נעשה כן. לאחר סכסוכים צבאיים, החשמונאים הוכיחו שהם חזקים.
בשנת 134 לפנה"ס שמעון הוזמן לסעודה. שם הרגו אותו בני משפחה של אדם אחר. בנו יוחנן המשיך להנהיג.
שמעון עזר ליצירת מדינה יהודית עצמאית והיה דמות חשובה בהיסטוריה.
תגובות גולשים