שנונית חולות

שנונית חולות (Acanthodactylus scutellatus) היא לטאה קטנה ממשפחת הלטאיים (משפחה של לטאות). גודלה מגיע עד כ־21 ס"מ, כאשר הזנב קצר יחסית ומהווה פחות משני שלישים מאורך הגוף. משקלה בדרך כלל עד כ־10 גרם. ראשה מחודד בקדמתו.

אחד המאפיינים המזוהים של המין הוא סידור מגיני הגחון (קשקשי הבטן) באלכסונים היוצאים ממרכז הגחון. זה שונה ממינים אחרים בסוג, שבהם קשקשי הבטן מסודרים בשורות ישרות. השם המדעי scutellatus פירושו "מכוסה קשקשים קטנים".

הצבע של שנונית חולות בדרך כלל צהבהב, כך שתתמזג עם החול שבו היא חיה. לעיתים היא נוטה לגוונים של אפור או חום בהיר. על רקע זה יש כתמים כהים שיוצרים דוגמת רשת, בולטת יותר אצל זכרים. לשנונית זו אין פסים אורך כמו אצל רוב מיני השנוניות אחרים. כמו ברוב הלטאיים, היא משנה מעט את צבעה לפי הטמפרטורה: בשעות החמות היא בהירה יותר, וכשקריר יותר היא כהה יותר.

הזכר גדול מהנקבה; הראש ושורש הזנב עבים יותר. הצעירים דומים בצבעם למבוגרים.

התפוצה בישראל כוללת חולות מערב הנגב וחולות דרום מישור החוף. בעבר נמצאה גם צפונה יותר, אך העיור פגע בבתי הגידול שלה. במקומות בהם היא חיה יש חפיפות עם מינים קרובים. מדרום לנחל הירקון יש חפיפה עם שנונית השפלה (A. schreiberi): שנונית חולות מעדיפה חולות נודדים ומיוצבים-למחצה, בעוד שנונית השפלה תופסת חולות יותר מיוצבים. במחקרים משתמשים בשתי השנוניות כסמנים לרמת יציבות החולות. באזורי הדרום ייתכן גם חפיפה עם שנונית ארוכת-כף (A. aegyptius), שמופיעה בחולות הנודדים ביותר.

שנונית חולות פעילה ביום ומתחפרת בחול. המחילות שלה אינן עמוקות, והיא מחברת אליהן בלילה ובשעות החמות. כשמופיע טורף או סכנה היא רצה במהירות אל המחילה.

עונת הרבייה מתחילה בסוף החורף. הזכר שומר על נחלתו ומנסה להזדווג עם נקבות. הנקבה מטילה באביב 3, 6 ביצים מוארכות עם קליפה גמישה. הצעירים בוקעים בין יוני לאוגוסט, אורכם אז כ־7, 8 ס"מ, ומשקלם כ־0.5 גרם. בצפון סיני נצפו צעירים דומים כבר באפריל.

שנונית חולות היא לטאה קטנה. שם מדעי שלה הוא Acanthodactylus scutellatus. לטאה זו שייכת למשפחת הלטאיים (משפחה של לטאות).

אורך הגוף עד כ־21 ס"מ. הזנב קצר ביחס לגוף. היא שוקלת בקירוב עד 10 גרם. הראש שלה מחודד.

על הבטן יש קשקשים מיוחדים שנקראים "מגיני הבטן". אצל שנונית חולות הקשקשים מסודרים באלכסונים.

הצבע בדרך כלל צהבהב, כדי להיטמע בחול. יש כתמים כהים שיוצרים דוגמת רשת. הזכר נראה בולט יותר.

היא חיה בחולות בישראל. אפשר למצוא אותה במערב הנגב ובדרום מישור החוף. היא מתחפרת בחול ולא חופרת מחילות עמוקות. כשיש סכנה היא רצה למחילה.

הנקבה מטילה באביב 3, 6 ביצים. הביצים ארוכות והקליפה שלהן גמישה. הילדים בוקעים בקיץ, בדרך כלל ביוני, אוגוסט. התינוקות הם כ־7, 8 ס"מ כשנולדים.