שניאור זלמן חשין נולד בשנת 1903 בירושלים, ונקרא על שם סבו רבי שניאור זלמן מלאדי. קיבל חינוך מסורתי ולמד גם בבית המדרש העברי למורים. את לימודי המשפטים עבר באוניברסיטת ניו יורק ועבד תקופה בהוראת העברית.
ב-1932 חזר לארץ ישראל. ב-1933 הומלץ שיוכל לקבל רישיון עריכת דין. משנת 1934 עבד כעורך דין פרטי. ב-1937 מונה לשופט שלום (שופט שפוסק בתיקים קטנים בעיר), ושירת בתפקיד עד 1944. לאחר מכן מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב (1944, 1948).
חשבין כתב את הספר «שחוק ודמע בבית הדין» (תש"ו), שמציג את חיי בתי המשפט בתקופה ההיא.
עם הקמת המדינה היה אחד השופטים הראשונים שנקראו לשמש בבתי המשפט המחוזיים. ב-14 בספטמבר 1948 הושבע לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הוא הרשות השיפוטית הגבוהה במדינה. ב-1 באוגוסט 1954 מונה לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, מי שמחליף את הנשיא כשצריך, ותיפקד בתפקיד זה עד פטירתו ב-29 בדצמבר 1959.
ב-1958 שימש בפיקוח על חידון תנ"ך בינלאומי והיה יו"ר חוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה. הוא הופיע כדמות מרכזית בפיתוח המשפט העברי בתוך המשפט הישראלי.
מאז 1935 היה נשוי ללאה מרגלית והיה אב לשלושה בנים. בנו מישאל גם הוא שימש כשופט בבית המשפט העליון. חשין נפטר ב-1959 כתוצאה מהתקף לב ונקבר בהר המנוחות.
לאחר מותו הוצב פסל שלו בספריית הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. החל מ-2009 מוענק פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לזכרו. בירושלים נקרא רחוב על שמו.
הספר הידוע: «שחוק ודמע בבית הדין» (תש"ו).
שניאור זלמן חשין נולד בירושלים ב-1903. למד בישיבה ובמוסדות חינוך יהודיים. אחר כך למד משפטים בניו יורק.
חזר לארץ ב-1932. קיבל רישיון עריכה ב-1933 ועבד כעורך דין ב-1934.
ב-1937 מונה לשופט שלום. זהו שופט שמדבר בתיקים קטנים בעיר. ב-1944 היה שופט בבית המשפט המחוזי.
ב-1948 הושבע לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הוא בית המשפט הגבוה במדינה. ב-1954 מונה לממלא מקום הנשיא. ממלא מקום הוא מי שמחליף את הנשיא כשהוא לא יכול.
כתב את הספר «שחוק ודמע בבית הדין». היה פעיל בעבודת חידוני תנ"ך ובחוגי תנ"ך.
היה נשוי ללאה והיו לו שלושה ילדים. בנו מישאל גם הוא היה שופט עליון.
חשבין נפטר ב-1959 מהתקף לב בגיל 56. נקבר בהר המנוחות. לזכרו מעניקים פרס אקדמי מאז 2009. בירושלים יש רחוב על שמו.
«שחוק ודמע בבית הדין" (תש"ו).
תגובות גולשים