שפה

שפה היא דרך תקשורת שמבוססת על סמלים. סימן שיפתי הוא הצליל או המילה, והמשמעות הוא מה שהסימן מצביע עליו. חקר השפה נקרא בלשנות. אוצר המילים של שפה נקרא לקסיקון, והכלי שמאגד אותו הוא מילון. השפה הכי נפוצה בעולם היא אנגלית.

שפה טבעית נוצרה באופן טבעי בקרב אנשים. יש כ־10,000 שפות בעולם והרבה ניבים מקומיים. התפתחות השפה קשורה להתפתחות התרבות והתקשורת בין בני אדם. יצירת מילים עוברת שני שלבים: קישור משמעות לצלילים, ואז הרכבת מילים למשפטים לפי כללי תחביר.

שפות שונות מתאפיינות בעושר של סימנים ובכללי תחביר שמאפשרים ליצור משפטים מורכבים. תחביר הוא הכלל שקובע איך מילים מתחברות ומשנים משמעות לפי ההקשר. תחביר אנושי לרוב רקורסיבי, משפט יכול להכיל משפט נוסף בתוכו. יש מילים שתפקידן לקשר או להצביע, כמו "כאן" ו"עכשיו".

רוב השפות מדברות בקול. חלק מהשפות משתמשות בכתב כדי לשמר מסרים. קיימות גם שפות סימנים, שנוצרת על ידי תנועות ידיים והבעות פנים, במיוחד בקהילות חירשים. בפפואה גינאה החדשה מדווחים על המגוון הלשוני הגדול בעולם, כ־820 שפות.

יש שפות שיוצר האדם במכוון. דוגמאות: שפות פורמליות במתמטיקה, שפות מחשב, ושפות בדיוניות מהספרות והקולנוע. דוגמה ידועה לשפה מתוכננת היא האספרנטו, שהומצאה על ידי זמנהוף כדי להיות שפה בינלאומית.

לשפות אנושיות יש כמה תכונות משותפות:
- סמליות: מילים מייצגות מושגים או חפצים.
- מוסכמות: הקשר בין מילה למה שהיא מייצגת הוא שרירותי ומוסכם בין הדוברים.
- מורכבות: צלילים הופכים למילים, מילים למשפטים, וכך להעברת רעיונות מורכבים.
- קוליות: רוב השפות מדברות באמצעות צלילים.

חמישה מרכיבים בסיסיים:
- פונולוגיה, היסודות הצליליים של השפה (כלל הצלילים).
- מורפולוגיה, צירופי הצלילים שיש להם משמעות (חלקי מילים).
- תחביר, איך מילים מתחברות למשפטים.
- סמנטיקה, משמעות המילים והביטויים.
- פרגמטיקה, השימוש בשפה לפי הקשר, זמן ומקום.

שפה משמשת לחשיבה, לתקשורת, ללמידה וליצירת דמיון. היא מאפשרת העברת ידע מדור לדור, ובכך מקדמת חינוך והצטברות ידע.

רוב תפקודי השפה מרוכזים בהמיספרה השמאלית של המוח אצל כ־90% מהאוכלוסייה. "אזור ברוקה" קשור להפקת דיבור ותקשורת בשפת הסימנים. "אזור ורניקה" קשור להבנה ולסידור מילים. ההמיספרה הימנית תורמת להבנת טון ודגשים רגשיים בדיבור (פרוזודיה). גרעיני הבסיס במוח מסייעים בלמידת כללים דקדוקיים ובהחלטה איזו שפה להשתמש בבני-לשון.

רכישת שפה מתחילה בילדות המוקדמת. ילדים לומדים את הצלילים, המילים וכללי השיחה בעיקר דרך אינטראקציה עם מבוגרים. היבטים פרגמטיים, כמו יזימה של שיחה והבנת רמזים חברתיים, מתפתחים במשך הגן והבית ספר. מודעות לשונית כוללת היכולת לחשוב על צלילים ומבני מילים.

לקות שפה היא כשקשה לאדם להשתמש בשפה כצפוי. דוגמאות: גמגום (בעיות בהפקת דיבור), אפזיה (קושי דיבור והבנה בעקבות פגיעה מוחית), דיסלקסיה (קושי קריאה). טיפולים כוללים קלינאות תקשורת, הוראת קריאה, שימוש בשפת סימנים ומכשירי תקשורת תומכים.

לעיתים נדירות יש אנשים שלא מפתחים שפה כלל. זה נגרם משילוב של לקויות קשות או מהזנחה חברתית וחינוכית. דוגמה היא אדם חירש שגדל ללא חשיפה לקהילת חירשים או לחינוך מתאים.

יש מחלוקת אם מערכות התקשורת של בעלי חיים הן "שפה" כמו של האדם. חוקרים מנסים ללמוד זאת בניסוי ובשדה. ניסיונות להקנות שפת סימנים לקופים וגורילות הראו הצלחות חלקיות: כמה פרטים למדו סימנים והשתמשו בהם בסביבה המעבדתית. ממצאים ארכאולוגיים וההשוואה עם מינים נכחדים מצביעים שלחלק מהמינים הקרובים לאדם היו יכולות תקשורת מתקדמות.

שפה היא דרך שבה אנשים מתקשרים. סימן שפה הוא מילה או צליל. המילה מייצגת משהו.

שפות נוצרו בטבע בקרב אנשים. יש אלפי שפות בעולם. השפה עוזרת לתרבות ולתקשורת.

שפות שונות משתמשות במילים ובכללים שונים. תחביר הוא החוק שאומר איך לשים מילים יחד למשפט. יש שפות מדברות, יש שפות שכותבים, ויש שפות סימנים עם ידיים ופנים.

אנשים גם המציאו שפות. לדוגמה אספרנטו. יש שפות למחשבים ולסיפורים.

מילים הן סימנים. הקשר בין מילה למה שהיא מייצגת מוסכם בין הדוברים. צלילים הופכים למילים, ומילים למשפטים.

חלקי השפה חשובים:
- פונולוגיה (צלילים של השפה).
- תחביר (איך בונים משפט).
- סמנטיקה (משמעות המילים).
- פרגמטיקה (איך משתמשים בשפה לפי מצב).

שפה עוזרת לחשוב, לחלום, ללמוד ולספר לאחרים דברים.

חלקים במוח עוזרים לדבר ולהבין. "אזור ברוקה" עוזר להוציא מילים. "אזור ורניקה" עוזר להבין מילים.

תינוקות לומדים מילים מההורים. עם הזמן הם לומדים איך לנהל שיחה.

לפעמים קשה לאנשים לדבר או לקרוא. זה נקרא לקות שפה. יש אנשי מקצוע שעוזרים, כמו קלינאי תקשורת. אפשר גם להשתמש בשפת סימנים או במכשירים מיוחדים.

חוקרים משווים שפה של אנשים לתקשורת של חיות. ניסו ללמד קופים שפת סימנים. זה עזר לחלקם, אבל הן לא בנו שפה חדשה לבד בטבע.