שפעת

שפעת (Influenza) היא מחלה זיהומית של דרכי הנשימה, הנגרמת על ידי נגיף שפעת. נגיף זה שייך למשפחת Orthomyxoviridae, משפחה של וירוסים, ולו חומר גנטי מסוג RNA, שהוא כמו הוראות קטנות שמנחות את הנגיף.

יש שלושה סוגים שפוגעים בבני אדם: A, B ו‑C. A ו‑B גורמים לתחלואה עונתית. C נדיר וקל יחסית. נגיף A מסוכן במיוחד כי הוא משתנה מהר (מוטציות, שינויים במידע הגנטי) ומדביק חיות רבות, מה שמאפשר יצירה של זנים חדשים.

התסמינים האופייניים הם חום גבוה, כאבי גרון וראש, שיעול, כאבי שרירים, נזלת, חולשה ובחילה. התגובה החזקה של מערכת החיסון יוצרת חלק מהתסמינים, כמו חום וכאבי שרירים. ברוב המקרים המחלה חולפת בשבוע אם אין סיבוכים.

הנגיף מועבר בטיפות רוק קטנטנות שנפלטות בהתעטשות ודיבור. אפשר להידבק גם ממגע בהפרשות של עופות נגועים או ממשטחים מזוהמים. הנגיף שורד זמן רב יותר בטמפרטורות קרות ועל משטחים, ופחות בחום ובאוויר יבש. חומרים מחטאים ושמפו ידיים הורסים אותו.

סיבוכים משמעותיים כוללים דלקת ריאות חיידקית או נגיפית. הסיכוי לסיבוכים גבוה יותר אצל תינוקות, קשישים, נשים הרות ואנשים עם מחלות כרוניות או דיכוי חיסוני.

קיים חיסון עונתי שפעמים רבות הוא טריוולנטי, כלומר מכיל חלקים משלושה זנים צפויים. לרוב שני זני A וזן אחד של B. החיסון משתנה מדי שנה כי הנגיף משתנה. יש חיסון מומת בזריקה, וזמינה גם גרסה מוחלשת כתרסיס אף שמתאימה לגילאים מסוימים.

יש תרופות שמקצרות תסמינים אם מתחילים אותן מוקדם, אך הן לא מונעות הידבקות. מדינות החזיקו מלאי תרופות למקרה התפרצות רחבה.

במאה ה‑20 היו כמה פנדמיות משמעותיות. המפורסמת מכולן היא השפעת של 1918, ה"שפעת הספרדית", שגרמה למיליוני מתים ברחבי העולם. גם בשנים 1957 ו‑1968 היו פנדמיות שגרמו למיליוני קורבנות.

ארגון הבריאות העולמי תיאר בעבר שישה שלבים להתפתחות פנדמיה. החל מאיתור ווירוסים בבעלי חיים ועד לפיזור רחב בין בני אדם. בשנת 2020 הפסיקו להשתמש בשיטת ששת השלבים, אך עדיין קיימים נהלים להתמודדות עם מגפות.

המילה "שפעת" מקורה בלטינית (influentia), שפירושה "השפעה". בעבר חשבו שהמחלה מושפעת מתנאים חיצוניים, למשל מהשפעות אסטרולוגיות או מהקור.

התסמינים דומים, אך שפעת בדרך כלל קשה יותר וכוללת חום ותשישות. ההבדל המדויק בין השתיים קל לזיהוי רק במבדקי מעבדה.

מידי שנה חולים בשפעת כ־10, 20% מהאוכלוסייה. בארצות הברית נהרגים מדי שנה עשרות אלפי אנשים מסיבוכי השפעת; בישראל מתו כמה עשרות בשנה, לפי נתוני משרד הבריאות.

שפעת היא מחלה שחוללה על ידי נגיף. נגיף = יצור קטן מאוד שגורם למחלה. היא פוגעת בדרכי הנשימה.

יש שלושה סוגים: A, B ו‑C. A מסוכן יותר כי הוא משתנה ויכול לעבור מבעלי חיים לאנשים.

התסמינים הם חום, כאב גרון, שיעול, כאבי שרירים ועייפות. בדרך כלל עוברת בשבוע.

המחלה עוברת בטיפות מהרוק כשמתעטשים או משוחחים. אפשר להידבק גם ממגע עם חלקי בעלי חיים חולים או משטחים מלוכלכים. הנגיף שורד יותר במזג־אוויר קר.

לרוב שפעת עוברת, אבל היא עלולה לגרום לבעיות נשימה אצל תינוקות, קשישים ואנשים חולים. לכן חלק מהאנשים מקבלים זריקת חיסון.

החיסון מעודכן כל שנה. הוא מכיל חלקים משלושה זנים של הנגיף. יש חיסון בזריקה ויש גם תרסיס לאף לילדים מסוימים.

המילה "שפעת" באה מלטינית ומשמעותה "השפעה". פעם חשבו שמזג האוויר משפיע על המחלה.

לפני הרבה שנים הייתה מגפה של שפעת ב‑1918. היא גרמה למספר גדול של מתים בעולם.