תאוריית התלות אומרת שאין שיטה אחת נכונה לניהול ארגון. הדרך הטובה ביותר תלויה בגורמים פנימיים וחיצוניים, כמו סוג הסביבה העסקית, גודל הארגון, מידת הביזור והאסטרטגיה שנבחרה. התאמה בין המבנה הארגוני לגורמים אלו מעלה את היעילות.
תלות בסביבה: בסביבה יציבה מתאים מבנה מכני (מבנה היררכי שבו ההחלטות מרוכזות למעלה). בסביבה לא יציבה צריך מבנה אורגני (מבנה משתתף שבו עובדים נמוכים יותר משתפים ידע). בארגון מכני המידע זורם כלפי מעלה, ובמצב משתנה ארגון כזה עלול לכשל בחידוש.
תלות בגודל: ארגון גדול עם הרבה תהליכים חוזרים מתאים למבנה בירוקרטי ומבוזר (קבלת החלטות לפי כללים ונהלים). כך ההחלטות זולות ויעילות. ארגון קטן יכול לפעול בריכוז החלטות, כשהנהלה מקבלת החלטות אישיות במהירות. ארגון גדול שמרוכז מדי עלול להפוך לצוואר בקבוק.
תלות באסטרטגיה: אסטרטגיה אחידה שמתמקדת במוצר אחד מתאימה למבנה פונקציונלי (חלוקת תפקידים לפי פונקציות). אסטרטגיה מגוונת עם מוצרים רבים מתאימה למבנה חטיבתי (חלוקה לפי מוצרים). לפעמים משתמשים במבנה מטריצי כפתרון ביניים, שבו צוותי מוצר מדווחים גם למנהלים פונקציונליים.
לסיכום, אין דרך ניהולית אחת שמנצחת תמיד. ארגון צריך לבחור מבנה ומדיניות שמתאימים לגודלו, לסביבתו ולארסנל האסטרטגי שלו.
התאוריה אומרת שאין דרך אחת נכונה לנהל ארגון. צריך להתאים את הדרך לגודל, לסביבה ולאסטרטגיה.
סביבה יציבה, מתאים מבנה היררכי (מנהלים מקבלים את ההחלטות). סביבה לא יציבה, מתאים מבנה משתתף (עובדים רבים משתפים רעיונות).
ארגון גדול בדרך כלל עובד לפי כללים ונהלים (זה נקרא בירוקרטיה). זה עוזר לעשות החלטות בזול. בארגון קטן המנהלים יכולים להחליט מהר.
אם הארגון מתמקד במוצר אחד, עדיף ארגון לפי תפקידים (פונקציות). אם יש הרבה מוצרים, עדיף לחלק לפי מוצרים (חטיבות). יש גם מבנה ביניים שנקרא מטריצי, שמערב את שתי הדרכים.
המסקנה: לבחור את סוג המבנה שמתאים לארגון. כך הוא יוכל לעבוד טוב ולהתקדם.
תגובות גולשים