תאוריה שהוצעה בראשית המאה ה‑עשרים כדי לאחד את כוח הכבידה והכוח האלקטרומגנטי (הכוח של חשמל ומגנטים).
תיאודור קלוצה (1921) הרחיב את תורת היחסות הכללית וטען שדי בכבידה כדי לתאר את כל התופעות, אם המרחב‑זמן כולל חמישה ממדים. כאן "ממד" פירושו כיוון נוסף במרחב.
כמה שנים קודם לכן הציע גונר נורדסטרום רעיון לכבידה אחר, אך התצפיות סתרו את תחזיותיו.
אוסקר קליין (1926) הוסיף שהממד הנוסף הוא מעגל זעיר ברדיוס R, ולכן אינו נראה בחיי היומיום. לפי קליין, במכשירי מדידה עתידיים בעלי אנרגיות גבוהות תתגלה ההשפעה של הממד הזה, והמגבלה בין כבידה לאלקטרומגנטיות תיעלם.
לאחר מכן התגלו עוד שני כוחות יסוד: הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק. הרעיון של הוספת ממדים לשם איחוד כוחות נשאר רלוונטי, ומופיע גם בתיאוריות מודרניות כמו תורת M, שמתארת מרחב‑זמן בעל 11 ממדים.
זו הצעה מדעית מאמצע המאה ה-20 לאחד שני כוחות בטבע. כוח הכבידה הוא המשיכה בין גופים. הכוח האלקטרומגנטי הוא הכוח של חשמל ומגנטים.
קלוצה אמר שצריך עוד מימד. מימד: כיוון נוסף במרחב. קליין אמר שהמימד הזה עגול וזעיר, כמעט בלתי נראה.
אם יהיו מכשירים מאוד חזקים, אולי נרגיש את המימד הנסתר הזה. מאוחר יותר מצאו עוד שני כוחות בטבע. מדענים עדיין מנסים לאחד את כולם, וחלק מהתיאוריות מדברות על הרבה ממדים.
תגובות גולשים