תורת הגמול

תורת הגמול היא ההשקפה שמקשרת בין קיום מצוות וחובות דתיות לבין שכר או עונש שמקבל האדם בחייו, לאחר מותו או באחרית הימים. התורה בוחנת גם את תחושת אי‑ההתאמה לפעמים בין מעשיו של האדם לגמול שהוא חווה, וגם את מערכות הגמול החלופיות שמספקים החוק והנורמות החברתיות.

לתורה זו יש מספר הנחות שמעצבות את ציפיות הגמול.

הנחה אחת היא שעצם קיום הציווי והמתן של הגמול עקביים ולא שרירותיים. בדתות מונותאיסטיות קל יותר להאמין בעקביות הזו. בדתות פוליתאיסטיות, ריבוי האלים עלול ליצור סתירות בין פקודות שונות.

עולה פה פרדוקס: אם האל כל‑יכול, האם הוא כפוף לכללים של עקביות? יש הוגים שאומרים שהאל בחר לקבל כללים אלה, ויש מי שטוענים שהאמונה בחוסר עקביות מאפשרת גמול מוגבל בלבד ולא תחזית מלאה של שכר ועונש.

"השגחה" פירושה התערבות או שמירה של כוח עליון (להסבר: השגחה = היזון וקשר של האל עם העולם). אמונה בהשגחה יכולה להיות עקבית או חלקית. יש מי שמאמין בהשגחה כללית: האל מתערב בנקודות משמעותיות בחיי עם או פרט.

קיימת גם אפשרות של "גמול פנימי", תחושת שכר שנוצרת בעשייה עצמה. במקרה כזה האדם חווה תגמול בלי שהאל יתערב מבחינה חיצונית.

מקובל להבחין בין גמול בעולם הזה, למשל ברכה גשמית או שלווה נפשית, ובין גמול בעולם הבא, הכולל תחיית המתים, גן עדן וגיהנום. במקורות יהודיים יש תערובת של שתי התפיסות: בתורה יש דגש על גמול בעולם הזה, בנביאים ובהמשך מוזכרת גם אחרית הימים ותחיית המתים. הרמב"ם למשל אמר שרוב ההבטחות לגמול בתורה מתכוונות בעיקר לעולם הבא.

בדתות אחרות יש גישות שונות: בכתיבה הנוצרית המוקדמת מבליטים את הגמול לאחר המוות. בפרוטסטנטיות מודגשת לעתים הצלחה חומרית כראיה לבחירה אלוהית. באסלאם הגמול הסופי ייקבע ביום הדין.

ביהדות יש דגש חזק על גמול קולקטיבי. כלומר, העם כמכלול יכול לזכות או להיענש. יחד עם זאת יש גם התייחסות לגמול אישי: אדם שעובר על מצוות עשוי להיענש בידי בית דין, ולעתים האדם שנשען על זכות הקולקטיב גם עלול להיענש.

גמול פנימי הוא ההנאה או השלום שמגיע מתוך עשיית המעשים עצמם. גמול חיצוני הוא שכר או עונש שמוטל מבחוץ, למשל קנס מהמדינה. דוגמה: מי שעובר עבירה בכביש סופג סיכון פיזי (גמול פנימי) ולעתים גם קנס ממשי (גמול חיצוני).

הרמב"ם כתיב שאמונה בגמול חיצוני היא רמה נמוכה של אמונה, ויש להעדיף הסברים שמתחברים להבנת המאמין.

שאלה מרכזית היא למה צדיקים סובלים ולעיתים נראה שהם נענשים. סוגיה זו נמצאת במשנה ובספרות התלמודית, ובה מתרבים ניסיונות פתרון. ספר איוב מוקדש לטיעון הזה, והוא מסתיים בכך שהאדם לא תמיד יכול להבין את דרכי האל.

הוגים שונים הציעו תשובות: ייתכן שהצדיק חטא בחטא נסתר; ייתכן שסבלו הוא חלק מעונש קולקטיבי; ייתכן שהייסורים מגדילים את שכרו בעולם הבא; ויש מי שמסביר זאת כניסיון או כדרך לחנך. סעדיה גאון ופרשנים אחרים ראו בקשיים הללו מבחן או סימן לעתיד.

גם התופעה של רשע שנהנה מעושר או הצלחה בחיים עוררה הסברים: ייתכן שטובתו אינה באמת טובה, ייתכן שהאל נותן לו טוב זמני כדי לאפשר תשובה, או שכמה טובים מגיעים לו משום שהוא נמצא בקבוצה זוכה.

עבור הגמול החוקי של החברה יש יתרונות: הוא גלוי ונגיש, ולכן משפיע חזק על ההתנהגות. מערכת הגמול האלוהית מצטיינת בידיעה מלאה של מעשים ובמגוון אמצעי תגמול. מצב של הוראות סותרות בין חוק המדינה לציווי דתי מזמין פתרונות שונים במסורת ההלכתית, החל מהעדפת המצווה הדתית ועד ההסתמכות על דיני ממלכה ("דינא דמלכותא דינא").

התייחסות מעשית נראית גם בסיפורי המקרא: יעקב התכונן במקביל לתפילה, מתנות ואמצעי הגנה כשנפגש עם עשו. זה מראה שגם מאמינים מתכננים ומערבים גישות שונות.

עבור חלק מהאנשים האמונה בתורת הגמול מספקת מענה לחוסר הוודאות ולתחושת שליטה. אנשים קישרו תופעות טבעיות לגמול על מעשים, וכך נוצרה תחושת סדר מוסרי בעולם. לעומת זאת, יש מי שחושבים שסירוב לאמונה בגמול נובע מרצון להימנע מתחושת חובה ומביקורת על הכפיפות.

תורת הגמול אומרת שעשייה טובה או רעה מקבלת שכר או תוצאה. "גמול" זה השכר או העונש. "השגחה" זה כשהאל שומר או מתערב בחיי האנשים.

יש כמה רעיונות עיקריים שעוזרים להבין את התיאוריה.

יש מי שמאמין שהאל לא עושה דברים שרירותיים. בדתות עם הרבה אלים לפעמים יש סתירות בין דברי האלים.

יש מי שחושב שהאל מתערב רק בזמנים חשובים. יש מי שחושב שהגמול הוא פנימי, כלומר האדם מרגיש טוב מהמעשה עצמו.

חלק מהאנשים מאמינים שהגמול מגיע בחיים האלה. אחרים מאמינים שהוא יגיע אחרי המוות. ביהדות יש התייחסות לשניהם. מי שמאמין בעולם הבא מדבר על מקום טוב לצדיקים.

ביהדות מדברים לעתים על גמול לעם כולו. זה אומר שעם שלם יכול לזכות או להיענש יחד. אך יש גם גמול לאדם אחד.

גמול פנימי הוא השמחה או השלווה שמרגיש האדם בעצמו. גמול חיצוני הוא משהו שקורה לו מהחברה, למשל קנס או פרס.

שאלות קשות: למה צדיקים סובלים ומדוע רעים מצליחים? יש הסברים שונים: אולי הסבל יוסיף להם שכר אחר, אולי זה מבחן, או אולי הם משלמים על טעויות של הדורות הקודמים. גם אפשרות שרשע נהנה לזמן קצר לפני שיגיע שכרו בעתיד.

יש גמול מהחוק של המדינה ויש גמול דתי. החוק מובחן וגלוי, לכן הוא משפיע בקלות על ההתנהגות. לפעמים החוק והמצווה חופפים, ולפעמים הם סותרים. במסורת היהודית יש כללים איך לבחור מה לעשות במצבים כאלה.

תפיסת הגמול עוזרת לאנשים להרגיש שיש סדר מוסרי בעולם, ושמעשים טובים ישפרו מצבם של האנשים או של העם.