תורתו אומנותו

תורתו אומנותו, מונח תלמודי לתיאור אדם שמקדיש את כל זמנו ללימוד תורה, כך שהתורה היא מקצועו. הלכה (דיני דת יהודיים) מעניקה לאנשים כאלה מעמד מיוחד ולרוב גם הקלות בחובות קהילתיות ובמיסים.

במקורות התלמודיים המשתמשים בביטוי מתוארים לומדים שמקדישים את כל זמנם ללימוד. הרעיונות הללו נדונים גם בפירושי הרבנים הראשונים, כמו הרמב"ן והרמב"ם, שביארו והתנו מסקנות שונות לגבי מעמד הלומדים והקשר שלהם לפרנסה.

יש ויכוחים הלכתיים האם יש לשלב תורה ועבודה לשם פרנסה. הרמב"ם דורש שילוב של לימוד עם דרך ארץ (כלומר עבודה), וטוען שאסור להתפרנס על הצדקה בלבד. לעומתו יש פוסקים שראו צורך בתמיכה בלומדים בדורות מסוימים, ובכך נתנו מרחב לקיום תורתו אומנותו בהסתמכות על תמיכה חיצונית.

במסכת ברכות נדונה השאלה אם ניתן לשלב עבודת פרנסה עם לימוד. יש מי שמדגישים שאפשר ולאחרים יש דעות אחרת. הוויכוח נוגע לפרקטיקה של קיום התורה בחיי היום‑יום.

ההלכה קובעת כי תלמיד חכם שמקדיש את כל זמנו ללימוד עשוי לזכות להקלות במיסים ובחובות קהילתיות. עם זאת הוא חייב בתשלום לעובדים שהוא שוכר, אם צריך עבודות פיזיות.

בישראל המושג קשור להסדר שמאפשר דחיית שירות צבאי ללומדי ישיבות. באופן רשמי ההסדר חל על גברים בגיל 18, 54 כשיודעים שהם לומדים, ויש דרישות של שעות לימוד שבועיות: 45 שעות לסטודנט ישיבה גבוהה, ו‑40 שעות לאברך (תלמיד בכולל). המעמד מאושר על ידי ראשי הישיבה וצריך לחדש אותו מדי שנה. בגיל 26 ניתן פטור מלא משירות ביטחוני. בשנת 2022 כ‑18.4% מהגברים היהודים לא גויסו בגלל הסדר זה, והיה זה גורם האי־גיוס המרכזי.

תורתו אומנותו פירושו אדם שלומד תורה כל הזמן. התורה היא עבודתו.

בּתלמוד יש דיבור על אנשים שלומדים בלי הפסקה. הרבנים דיברו על זה והסבירו מה זה אומר.

יש דעות שונות אם צריך גם לעבוד כדי להתפרנס. כמה חכמים אמרו שאסור לחיות מקצבת צדקה בלבד. אחרים הסכימו שתמיכה חיצונית מותרת בדור שבו לא ניתן לשלב עבודה ו学习.

הלכה נותנת הקלות ללומדים אלה. הם לפעמים פטורים ממיסים ומעבודות קהילתיות. אם שוכרים עובדים, צריך לשלם להם.

בישראל יש קשר בין המושג לבין דחיית שירות צבאי. לומדים צריכים להראות שהם לומדים מספר שעות בשבוע. בגיל 26 אפשר לקבל פטור מלא. ב‑2022 כ‑18% מהגברים לא גויסו בגלל זה.