תל שרוחן

תל שרוחן (תל אל-פארעה דרום) נמצא בצפון שבנגב, על גדתו המערבית של נחל הבשור.
התל בולט בשטח המישורי למרות גובה נמוך של כ-20 מטרים מעל סביבתו. שטחו כ-66 דונם, ועובי השכבות הארכאולוגיות בו כ-14 מטרים. הצדדים המזרחי והצפוני תלולים, והמדרון המערבי והדרומי נוחים יותר לגישה.
בתל התגלו שרידי יישוב משכבות שונות. חוקרים סבורים שהיישוב התקיים ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הרומית. ממצאים הקשורים לחיקסוס, קבוצת שליטים ששלטה בחלקים ממצרים, מצביעים על קשרים לאזור. בתעודות מצריות מוזכרת עיר בשם שרוחן בקונטקסטים צבאיים.
התל שימש כמצודת גבול ותחנת דרכים. במאות האלפים השנייה והראשונה לפני הספירה הוא סימן את הגבול הדרום-מזרחי של אזור מרכזו בעזה. האתר היה גם נקודת מפגש בין אוכלוסיות חקלאיות ממערב לבין קבוצות במדבר במזרח.
בספר יהושע מופיעה עיר בשם שרוחן כאחת מערי נחלת שבט שמעון. יש הטוענים ששמות אחרים ברשימות אלה מציינים את אותה עיר.
פלינדרס פיטרי חפר בתל בשנים 1928, 1930 ופרסם את ממצאיו. דו"חות ראשונים כונו Beth-Pelet ועסקו בשכבות התחתונות ובבתי הקברות. אולברייט הציע שזהו האתר המצרי שרוחן, אך הראיות לא חד-משמעיות. חפירות מחודשות בוצעו ב-1999, 2002 בידי משלחת מאוניברסיטת בן-גוריון וקרן קליירמונט, וחפרו בורות מפוזרים למיפוי התיארוך והיישוב.
הממצא מצביע על מקור מים יציב בנחל הבשור שיועד אספקה. חוקרים אחרים מציעים זיהויים חלופיים לשרוחן, כמו תל אל-עג'ול ותל הרור.
כ-200 מטר מצפון־מערב לתל התגלה בית קברות בן כ-70 קברים. הממצאים בו כללו פריטים עם שמות מלכים חיקסוסיים וכלי קרמיקה של הברונזה התיכונה. ממצאים אלה קושרים את האתר בתקופה זו.
הארכאולוג דן גזית הצביע על ממצאים רומיים בתל, כמו מטבעות, כבשני סיד ושרידי חומה, ואפשר שמדובר בבסיס של הלגיון ה-22 במאה ה-2.
ממזרח לתל, מעבר לנחל הבשור, נתגלה אתר פלאוליתי תיכון בשם פארעה II. האתר נתלה בסקר ב-1972 וחפרה אותו משלחת בריטית ואחר כך משלחת מאוניברסיטת בן-גוריון בשנים 1976, 1978. ממצאי האבן תוארכו לכ-50,000 שנה. נמצאו שני מפלסי חיים, כלי צור, שברי עצמות בעלי חיים ושרידי פחם. לא נמצאו עצמות אדם, ולכן לא ברור אם זה היה מקום מגורים קבוע או מחנה של ציידים.

תל שרוחן (תל אל-פארעה דרום) עומד על גדת נחל הבשור בנגב.
"תל" הוא גבעה שנותרה משכבות של בתים ישנים. התל קטן יחסית, כ-20 מטרים מעל השטח, ושטחו כ-66 דונם.
באתר היו אנשים במשך אלפי שנים. נמצאו כאן שרידים מתקופת הברונזה ועד הרומאים. הממצאים מראים שגם אנשים מהחיקסוס, ששלטו בחלקים ממצרים, היו כאן.
התל שימש כמקום גבול וכתחנת דרכים. הוא היה במקום מפגש בין חקלאים לשבטים במדבר.
הארכאולוג פלינדרס פיטרי חפר כאן ב-1928, 1930. חפירות נוספות נערכו ב-1999, 2002 על ידי אוניברסיטת בן-גוריון.
נמצא בית קברות קטן עם כ-70 קברים. הפריטים שבו מראים קשרים לחיקסוס.
ממזרח לתל נמצא אתר עתיק עוד יותר, פארעה II. זה אתר פלאוליתי תיכון. החוקרים חפרו שם בשנות ה-70 ומצאו כלים מאבן. הכלים תוארכו לכ-50,000 שנה. לא נמצאו עצמות אדם, אז לא יודעים איזה אנשים ישבו שם.