התנ"ך (ראשי תיבות: תורה, נביאים, כתובים) הוא אוסף הספרים הקדושים של היהדות. הספרים נכתבו ונערכו במשך מאות שנים. הנוסח המוכר היום נקרא נוסח המסורה, והוא הושלם לכל המאוחר במאה ה-10. רוב הטקסט כתוב בעברית; יש בו גם קטעים בארמית, שהיא שפה קרובה לעברית.
התנ"ך מתחלק לשלושה חלקים: תורה (חמשת החומשים), נביאים וכתובים. בחלקים מופיעים סגנונות שונים: סיפור, שירה, חוקים, פתגמים והגות. חלק מהסיפורים נראים מיתיים ויש להם מקבילות בתרבויות עתיקות אחרות.
הסיפור מתחיל בבריאת העולם ובסיפורים מרכזיים כמו גן עדן, המבול ומגדל בבל. אחר כך מופיע סיפור האבות, ובו אברהם ומשפחתו, שמביאים להתהוות עם ישראל.
חלק גדול בתורה מתאר את יציאת מצרים, נדודי בני ישראל במדבר, מתן התורה ובניין המשכן. ספר שמות עוסק בעיקר ביציאה ומתן תורה. ויקרא עוסק בעיקר במצוות הקשורות למשכן, במדבר מסופר על המסעות והחטאים, ודברים מרכז ספר נאומים של משה לפני מותו.
הנביאים הראשונים (כמו יהושע, שופטים, שמואל ומלכים) מתארים את הכניסה לארץ, תקופת השופטים וקורות המלוכה, עד חורבן בית המקדש הראשון.
הנביאים האחרונים מדברים על חטאי העם, נבואות על חורבן והגלות, וגם על תקוות לגאולה ולהשלמה עתידית. חלקם ניבאו לפני החורבן, וחלקם בתקופה של גלות.
כתובים כוללים שירה, מזמורים, חכמה והגות (למשל תהילים, משלי, איוב), וכן מגילות כמו שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר. יש כאן גם ספרים היסטוריים כמו דברי הימים, ועבודות של סוגות שונות.
מסורתית חברים שונים מיוחסים לכתיבת הספרים. התלמוד מזכיר שמות כמו יהושע, שמואל, דוד ועזרא ככותבים או מעורבים. חוקרים מודרניים סבורים שחלק מהחיבור והעריכה נעשה מאוחר יותר ובמספר שלבים.
זו תיאוריה שמניחה שחמשת חומשי התורה נוצרו מאיחוד של מספר מסמכים עצמאיים. הגרסה הזו פותחה במאות ה-18 וה-19 כדי להסביר סתירות בטקסט.
תהליך קיבוע רשימת הספרים (קאנון) התמשך מאות שנים. סיום קאנון התנ"ך הושלמו בערך בין המאה ה-2 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה על פי רוב הדעות. חלק מהספרים שהיו בשימוש חיצוני לא נכנסו לקאנון ונקראו "ספרים חיצוניים".
במסורת היהודית יש 24 ספרים, מחולקים לתורה, נביאים וכתובים. בחלוקות נוצריות הספרים מסוימים מחולקים לשני חלקים ולכן הספירה שונה.
חמשת החומשים נקראים תורה. שמות הספרים נגזרו מהמילים הראשונות בכל ספר: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. בחברות יהודיות קוראים פרשיות שבועיות כך שכל התורה נקראת בשנה.
נביאים ראשונים כוללים ספרים היסטוריים; נביאים אחרונים כוללים נבואה קצרה וארוכה. תרי-עשר הוא אוסף של שתים עשרה נביאים קצרים שאוגדו לספר אחד.
הכתובים כוללים תהילים, משלי, איוב, חמש המגילות, דניאל, עזרא ונחמיה ודברי הימים. הם מציגים סוגות שונות ולא רק סיפור רציף.
הטקסט כתוב בלשון המקראית, שהיא הצורה התיעודית הקדומה של העברית. יש הבחנה בין עברית פרוזה לעברית שירה. בשירה נעשה שימוש במילים נדירות ועשירות יותר.
במקרא כ-8,000 מילים. יש מילים שמובנן לא ברור לחלוטין. יש קולות שאפשר לזהות כשאילות משפות סמוכות, כמו ארמית ואכדית.
המקראות שרדו במסורות כתיבה שונות. עדי נוסח הם כתבי היד והמגילות שנותרו מהעת העתיקה והימי ביניים. מסורות קריאה שונות של העדות השונות שונות בטעמיהן ובמבוטא.
התנ"ך תורגם למאות שפות. תרגומים חשובים השפיעו על תרבויות רבות. לעיתים תרגום היה היצירה הכתובה הראשונה בשפה מסוימת.
עדי נוסח כוללים מגילות, פפירוסים וכתבי יד. מהדורות דפוס נוצרו מאז המצאת הדפוס, ועליהן נותרו שינויים וטעויות עד למאמצי ביאור מודרניים.
פרויקט בטכניון החריט מיליוני אותיות של התנ"ך על שבב סיליקון. המטרה הייתה לחבר בין מדע לנושאים תרבותיים ולקדם עניין בננוטכנולוגיה.
פרשנות המקרא נעשתה בצורות רבות: פרשנות מילולית, דרשנית, אלגורית ומסורתית. בתקופות שונות פרשנים הדגישו פרשנות מוסרית, הלכתית או אלגורית. המחקר ההיסטורי-ביקורתי החלו להתפתח מאז הנאורות.
התנ"ך מהווה בסיס לאמונה ולמסורת היהודית. הוא נלמד בבתי ספר ובקהילות. גם נוצרים כוללים את ספריו ב"ברית הישנה". בקוראן ובמסורת האסלאמית ניתן למצוא השפעות וסיפורים משותפים בגרסאות שונות.
התנ"ך הוא אוסף ספרים קדושים ביהדות. השם הוא ראשי תיבות: תורה, נביאים, כתובים.
התנ"ך כולל סיפורים, שירים, חוקים וחכמה. יש בו גם מזמורים ותפילות.
הסיפורים הראשונים מדברים על בריאת העולם, גן עדן, המבול ואברהם.
חלק גדול מדבר על יציאת בני ישראל ממצרים. משה מוביל אותם, והם מקבלים חוקים.
אחר כך מסופרת הכניסה לארץ ישראל והקמת מלכות בישראל.
חלק מהנבואות מדברות על חורבן ועונש. בחלק אחר יש תקווה לחזרה ולגאולה.
הכתובים כוללים תהילים (שירים), משלי (חכמה), מגילות כמו רות ואסתר, ודניאל.
הטקסט כתוב בעברית מיוחדת שנקראת עברית מקראית. חלק קטן כתוב בארמית.
התנ"ך תורגם לשפות רבות. תרגומים עזרו לאנשים להבין את הטקסט בשפתם.
אנשים ומלומדים פירשו את הטקסט בדרכים שונות. כך למדו ממנו חוקים, סיפורים ורעיונות.
התנ"ך חשוב ליהודים. גם נוצרים וקבוצות אחרות הכירו בחלקים ממנו.
תגובות גולשים