תנועת המרי העברי

תנועת המרי העברי פעלה מאוקטובר 1945 עד יולי 1946. היא הייתה ארגון־גג לתיאום פעולות המחתרות היהודיות נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל.

המשא ומתן להקמת התנועה החל באוגוסט 1945. בסוף אוקטובר 1945 נחתם ההסכם. הנהגת התנועה כללה נציגים מההגנה (משה סנה וישראל גלילי), מהאצ"ל (מנחם בגין) ומהלח"י (נתן ילין־מור). ההגנה מילאה תפקיד מרכזי והשפיעה על התיאום.
היקם גם גוף אזרחי שנקרא "ועדת x". הוועדה כללה נציגים פוליטיים בולטים, והייתה אמורה לאשר את אופיין הכללי של פעולות בלי לפרט אותן. למשל, הוועדה אישרה "פגיעה במתקנים בריטיים המפריעים להעפלה".

במהלך התקופה בוצעו 11 פעולות גדולות. שמונה מהן בוצעו על ידי הפלמ"ח מטעם ההגנה, ושלוש בוצעו על ידי האצ"ל ולח"י. מן המבצעים הבולטים: שחרור כ־200 מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ מסילות רכבת וליל הרכבות, פיצוץ אחד־עשר גשרים בליל הגשרים, פגיעה במטוסים בריטיים בשדות התעופה (לוד וקסטינה/חצור), התקפות על תחנות משטרה כולל ברמת גן, ופיצוץ תחנת הרדאר בהר הכרמל. בין הפעולות בולט גם הפיצוץ במלון המלך דוד.

באוגוסט 1946 התרחשו אירועים כמו "השבת השחורה" ופיצוץ המלון, שהובילו לזעזוע ציבורי בעקבות הריגת חפים מפשע. חיים ויצמן דרש להפסיק פעולות התקפה עד החלטת הסוכנות היהודית. הסוכנות וההגנה הסכימו להפסקת ההתקפות, אך האצ"ל ולח"י התנגדו. כך פורקה התנועה וכל ארגון המשיך לפעול לפי מדיניותו.
אף שההגנה צמצמה את המעורבות המזוינת, היא המשיכה בפעולות מוגבלות שקשורות בהעפלה תחת הכינוי "המאבק הצמוד". מאבק זה נמשך עד המחצית השנייה של 1947 ובו בוצעו כתריסר פעולות חבלה נגד מתקנים ששימשו את הבריטים במאבק בהעפלה.

תנועת המרי העברי פעלה בין 1945 ל־1946. זו הייתה קבוצה שמאגדת שלוש קבוצות Jewish underground. הקבוצות רצו להיפרד מהשלטון הבריטי ולהקים מדינה יהודית.

המשא ומתן החל בקיץ 1945. בסוף אוקטובר הוסכם על הקמת התנועה. המנהיגים כללו נציגים מההגנה (ארגון ההגנה, ארגון הגנה יהודי), מהאצ"ל (ארגון לחימה) ומהלח"י (עוד קבוצה קטנה לחימה).
הוקמה גם ועדה אזרחית שאישרה את אופיין הכללי של הפעולות.

התנועה ביצעה כמה פעולות חשובות. שחררו כ־200 מעפילים ממחנה בעתלית. ביצעו פיצוצים במסילות וברכבות ובגשרים בלילות מיוחדים. פגעו גם במטוסים בריטיים ובמתקנים כמו תחנות משטרה ורדאר. פיצוץ במלון המלך דוד היה אחד האירועים הבולטים. האירוע הזה גרם למוות של אזרחים והדהד מאוד בקרב הציבור.

באוגוסט 1946, אחרי האירועים הכבדים, הוחלט להפסיק את הפעולות. התנועה פורקה וכל קבוצה פעלה לבד. ההגנה המשיכה בקמפיין קטן כדי לעזור להעפלה. קמפיין זה נמשך עד 1947 ועשה כמה פעולות שבהן פגעו במתקנים שהפריעו להעפלה.