תניניים

תניניים (Crocodylidae) היא משפחה של זוחלים בסדרת התנינאים, קרובים מבחינה אבולוציונית לעופות.

תנין היאור (תנין נילי) היה המין היחיד שהופיע בעבר בארץ ישראל, אך נכחד מנופיה בתחילת המאה ה-20.

גוף התנינים מכוסה בלוחות קרניים קשיחים, ומתחתיהם יש לוחות עצם. הגפיים האחוריות ארוכות יותר מהקדמיות. בגפיים האחוריות יש ארבע אצבעות, ובקדמיות חמש אצבעות. הזנב חזק ומשמש לשחייה.

הלב של התנינים מפותח יחסית בזוחלים ודומה במבנהו ללב העופות והיונקים. הראש מוארך ויש כמה עשרות שיניים חדות וחרוטיות. השיניים מחזיקות את הטרף אבל לא חותכות אותו. בעלי החיים קורעים חתיכות בשר על ידי סיבוב הגוף במים.

לתנינים יש חיישנים לאורך הלסתות, הגוף והגפיים. חיישנים אלה מזהים תנודות במים ועוזרים להם למצוא טרף. על הלשון יש בלוטות שמפרישות מלח עודף, ולכן הם יכולים לחיות גם במים מלוחים.

נקבת תנין מגיעה לבגרות מינית בסביבות גיל 15 והיא פורייה כ־20 שנה. היא חופרת בור בקרקע, מטילה כמה עשרות ביצים, מכסה אותן בחול ובעלים, ומשגיחה עליהן מפני טורפים.

תנינים מתרגלים לטמפרטורה חיצונית: הם רובצים בשמש כדי להתחמם וטובלים במים כדי להתקרר. בחורף הגוף שלהם קר יותר מאשר בקיץ, אך הם נוטים להיות פעילים אף כך, למרות שהמים הקרים מאטים את חילוף החומרים שלהם.

במשפחה שרדו כ־14 מינים. ברוב המקרים הם שייכים לסוגים הקרובים זה לזה. קיימת מחלוקת סיווג לגבי הגאביאל החקיין (טומיסטומה): סיווגים המבוססים על מראה גופני משייכים אותו לתניניים, בעוד שסיווגים מולקולריים מצביעים על שייכות למשפחה אחרת. כמו כן, מיון של כמה אוכלוסיות שונה לאחרונה, ובחלק מהמקרים תת‑מינים הופרדו למינים נפרדים.

באזורים רבים רודפים תנינים בגלל התקפות על אדם וחי־משק, וגם בשביל העור. עור התנין יקר, ולכן הוקמו חוות לגידול תנינים למטרות מסחריות.

בסוף שנות ה‑80 התקיימו מופעי "קרבות" בין אדם לתנין. המופעים התבססו על כך שתנינים מצטברים אצלם חומצות חלב בזמן התקפה, והם נראים מוחלשים לזמן מה. הדבר חשוף לסכנות ולצער בעלי־חיים, ולכן במדינות מסוימות, בהן ישראל, נהוג לאסור מופעים כאלה.

במספר אזורים פותחו תוכניות ניהול שמנסות לאזן בין הצרכים הכלכליים של תושבים מקומיים לבין הצורך לשמור על אוכלוסיות התנינים. בתוכניות אלה מותר לצוד רק פרטים קטנים, בעוד שפרטים בוגרים שיכולים להתרבות מוגנים. לעיתים משחררים תנינים קטנים שנלכדו ומגבילים ציד בתקופות הרבייה. כמו כן מקימים אזורי מקלט שבהם אסור לצוד.

תנינים הם זוחלים. זוחל זו חיה קרה עם קשקשים.

גוף התנין מכוסה בלוחות קשים. הזנב גדול ועוזר לשחות. יש לו שיניים רבות וחדות. השיניים מחזיקות את הטרף ולא חותכות.

כדי לאכול, התנין יכול להסתובב במים ולקרוע חתיכה. על הלסת יש חיישנים שמרגישים תנועה במים. על הלשון יש בלוטות שמוציאות מלח, ולכן הם יכולים גם לשחות בים.

הנקבה חופרת בור, מטילה כמה עשרות ביצים, מכסה אותן ומשגיחה עליהן.

התנינים אוהבים לשכב בשמש כדי להתחמם. כשהם חמים מדי, הם טובלים במים כדי להתקרר.

יש בערך 14 מינים של תנינים שקיימים היום. מדענים מתווכחים על חלק מהמינים, והם משנים לפעמים את החלוקה שלהם.

אנשים צדו תנינים בגלל העור שלהם. היום יש גם חוות לגידול תנינים. בעבר היו מופעים שבהם אנשים טיפסו על תנינים. המופעים גרמו לסבל, ולכן במדינות רבות אסרו אותם.

במקומות מסוימים נערכות תוכניות שמגנות על התנינים. תוכניות אלה מגנות על הפרטים הבוגרים. התנינים הקטנים לפעמים משוחררים מיד למים. גם קובעים אזורים שבהם אסור לצוד.