תסמונת החלוק הלבן היא מצב שבו לחץ הדם עולה זמנית בסביבה קלינית ובנוכחות אנשי צוות רפואי, אך נשאר תקין במקום אחר. התופעה נפוצה וכמעט 10%, 20% מהאוכלוסייה חווים אותה. השם ניתן על ידי ג'וזפה מאנסיה ב-1983. במחקרו נמדדה עלייה ממוצעת של כ-27 מ"מ כספית בלחץ הסיסטולי וכ-15 מ"מ בדיאסטולי כאשר רופא נכנס לחדר.
הסבר עיקרי הוא מתח וחרדה שמרגישים בביקור רפואי. קיימת גם הסבר של למידה והתניה: חוויה רפואית לא נעימה בעבר יכולה לקשר את הנוכחות הקלינית לתגובה פיזיולוגית.
לחץ דם אמבולטורי הוא מדידה ניידת במשך היום שמטרתה לשקף את הלחץ בשגרה, ולא בזמן בדיקה אצל רופא. המונח "יתר לחץ דם סמוי" מתאר את ההפך: לחץ דם גבוה בחיי היומיום, אבל לא במרפאה.
אבחון תסמונת החלוק הלבן יכול להיות קשה כי מדידות במרפאה מושפעות מחרדה, שגיאות טכניות, ושינוי טבעי בלחץ הדם. שימוש במדידות אוטומטיות חוזרות לאורך 15, 20 דקות בחדר שקט יכול להקטין את ההשפעה, אך לא לבטל אותה. ניטור לחץ דם אמבולטורי (מדידת לחץ הדם במשך שעות או 24 שעות) ומדידות ביתיות מסודרות משמשים להפרדה בין תסמונת החלוק הלבן ליתר לחץ דם כרוני. חולים מתבקשים לתעד מדידות בבית למשך כשבועיים ולהשוות אותן למדידות במרפאה.
באופן כללי, תחלואה אצל סובלים מתסמונת החלוק הלבן נמוכה יותר מאצל חולים עם יתר לחץ דם מתמשך. עם זאת, המחקרים בנושא משתמשים לעתים במדידות קליניות בלבד. השאלה האם לטפל בתופעה בתרופות שנויה במחלוקת. רבים סבורים שאין צורך בטיפול תרופתי בחולים שהם בעלי תגובת "חלוק לבן" בלבד, מאחר שזה עלול לגרום לתת־לחץ דם. יחד עם זאת יש להמשיך במעקב, כי חלק מהחולים עלולים בפעם עתידית לפתח יתר לחץ דם כרוני.
תסמונת החלוק הלבן היא כשהלחץ דם עולה רק אצל הרופא. לחץ דם (הכוח של הדם על דפנות כלי הדם) עולה בגלל עצבנות בביקור. זה קיים אצל כ-10%, 20% מהאנשים.
חלק מהאנשים למדו לקשר את הרופא עם חוויה לא נעימה. התגובה הזו יכולה לגרום לעלייה בלחץ הדם רק במרפאה.
רופאים בודקים בבית או בשעות שונות כדי לוודא את המדידות. ניטור אמבולטורי (מכשיר שמודד את הלחץ במשך כל היום) עוזר לראות מה קורה בשגרה. לפעמים מבקשים למדוד בבית כמה ימים ולרשום ביומן.
לרוב זה פחות מסוכן מלחץ דם גבוה כל הזמן. בדרך כלל אין צורך בתרופות רק בגלל בדיקה אחת גבוהה. רופאים עוקבים אחרי אנשים אלה כדי לוודא שהלחץ לא יהפוך לבעיה כל הזמן.
תגובות גולשים