תסמין

תסמין (בלועזית: Symptom) הוא תופעה שהמאפיינת מחלה. המילה הבלועזית מורכבת מ־Sym ("ביחד") ו־Piptein ("ליפול"), ומשמעותה המקורית ביוונית היא "תאונה".

תסמינים יכולים לנבוע ממספר תהליכים פתולוגיים שונים. מטרת האבחנה היא למצוא את הגורם שמוביל לתסמין ולזהות את המחלה או ההפרעה שממנה סובל המטופל. יש גם מצב של חולי ללא תסמינים. מצב זה נקרא אסימפטומטיות (כלומר: אין תלונות שהמטופל מרגיש).

תסמין הוא תלונה סובייקטיבית של החולה, משהו שהוא מרגיש. סימן הוא ממצא אובייקטיבי שהרופא רואה או מודד בבדיקה. למשל: מטופל מתלונן על כאב גרון (תסמין), והרופא מוצא אודם ותפליט בגרון (סימנים). תופעה יכולה להיות תסמין או סימן, תלוי מי זיהה אותה.

חלק מהממצאים אפשריים רק בבדיקות מעבדה או מדידות רפואיות. דוגמה לכך: שינוי בהרכב הדם או בריכוז המלחים, או שינוי בקצב הלב ובלחץ הדם. גם שינויים כאלה עלולים להתבטא כהרגשות שהאדם מרגיש, כמו צמא מוגבר או שינוי בתיאבון. ריכוז מלחים גבוה עשוי, למשל, לגרום לזיעה מלוחה.

תסמונת (סינדרום, Syndrome) היא מצב שבו מופיעים תסמינים רבים בגופים ומערכות שונות, שלפעמים לא נראים קשורים זה לזה. המונח אינו תמיד מדעי נוקשה; לעיתים השם נשאר מטעמי היסטוריה.

טיפול תסמיני (סימפטומטי) מטפל בהקלה על התסמינים ולא בהכרח בריפוי המחלה עצמה. דוגמה: בטרשת נפוצה, תסמין מרכזי הוא ניוון שרירים (ירידה בחוזק השרירים). פיזיותרפיה יכולה להאט את הירידה ולשפר את היכולת התנועתית. עם זאת, גורם המחלה נשאר בגוף, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול.

תסמין הוא משהו שאדם מרגיש כשהוא חולה. המילה באנגלית היא Symptom.

תסמין זה מה שהמטופל מספר שהוא מרגיש. סימן זה מה שהרופא רואה בבדיקה. לדוגמה: אם הכואב בגרון זה תסמין. אם הרופא רואה אודם או נוזל זה סימן.

יש דברים שרואים רק בבדיקות כמו דם או לחץ דם. לפעמים דברים אלה גורמים לתחושות, למשל צמא או רעב.

תסמונת (סינדרום) היא קבוצה של הרבה תסמינים שמופיעים יחד. טיפול תסמיני עוזר להרגיש טוב יותר אבל לא תמיד מרפא. לדוגמה, פיזיותרפיה עוזרת לאנשים עם ירידה בכוח השרירים לשמור על תנועה טובה יותר.