תקופת האבן

תקופת האבן היא פרק פרהיסטורי (לפני הכתיבה) שבו הכלים הנפוצים היו עשויים אבן. סלעים שניתנים לסיתות, במיוחד צור, סוג סלע שקל לחדד אותו, אובסידיאן (זכוכית וולקנית), בזלת וגיר, עובדו לכלי חיתוך, חפירה ולעתים ככלי נשק. חומרים אחרים כמו עצם ועץ שימשו גם הם, אך עץ שומר על עצמו פחות בממצאים הארכיאולוגיים.

המונח נובע מחלוקה ישנה של ההיסטוריה לפרהיסטוריה: תקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. תקופת האבן החלה בערך לפני 2,600,000 שנים, כשמינים כמו הומו הביליס התחילו לייצר כלי אבן. הסוף שלה שונה באזורים שונים: בחלק מהמקומות היא עוברת לשימוש במתכות עם תחילת הכלקוליתית או תקופת הברונזה. בלבנט המעבר הזה התרחש בערך לפני 6,500, 5,500 שנה.

החלוקה הפנימית כוללת שלבים כמו הפלאוליתית (התקופה הקדומה), התקופות התיכוניות והעכשוויות, ולפעמים שמות של תרבויות אזוריות לפי סוגי הכלים והחרס.

בפלאולית שלט אורח חיים של ציידים-לקטים, קבוצות נודדות שאספו צמחים וצדו בעלי חיים. בתקופה הזאת השתנו בני האדם משמעותית: שליטה באש, התפתחות שפה, עזיבה של אפריקה והתפשטות ברחבי העולם. מייצרי הכלים כללו מיני אדם קדמונים כגון הומו הביליס, הומו ארקטוס, האדם הניאנדרטלי, ובני המין שלנו, הומו ספיינס, שהופיעו בערך לפני 200,000 שנה.

הפלאוליתית הסתיימה כשהחברות החלו להתיישב ולגדל מזון. המעבר לחקלאות והקמת כפרים התרחש בשלבים שונים: באגן הים התיכון והלבנט זה התחיל בעידן האפיפלאולית והנאוליתית, ובאזורים אחרים במזולית ובנאולית.

תקופת האבן היא זמן לפני שהאנשים כתבו היסטוריה. הרבה כלי עבודה היו עשויים אבן.

אבן כמו צור, סלע שניתן לחדד, ואובסידיאן, זכוכית מהר געש, עוצבו לכלים. עצמות ועץ שימשו לפעמים. עץ נשמר לעתים נדירות בארכיאולוגיה.

השם מגיע מהחלוקה לידידה של תקופות: אבן, ברונזה וברזל. תקופת האבן החלה לפני כ-2,600,000 שנים. בסוף התקופה אנשים התחילו להשתמש במתכות. בלבנט זה קרה לפני כ-6,500, 5,500 שנים.

בזמן זה אנשים היו ציידים-לקטים. ציידים-לקטים אוספים צמחים וצדים חיות כדי לאכול. בתקופה זו התפתחו דברים חשובים, כמו אש ושפה. מינים כמו הומו הביליס, הומו ארקטוס, הניאנדרטלים ובני האדם שלנו, הומו ספיינס, חיו אז. הומו ספיינס הופיעו לפני כ-200,000 שנים.

לאט־לאט קבוצות החלו להישאר בכפרים ולגדל אוכל. זה הוביל לחיים שקטים יותר ולקיום של כפרים.