תקשורת

תקשורת היא תהליך של העברת מידע בין שני גורמים או יותר, כמו אנשים, בעלי חיים או מחשבים.

מודל שאנון, וויבר הוא דרך להסביר תקשורת לפי תורת המידע. לפי המודל יש שישה שלבים מרכזיים: מקור המידע, קידוד המסר (הפיכת רעיון לסימנים), כלי הממסר (אמצעי ההעברה), המקבל (הגורם הקולט), פיענוח המסר (תרגום הסימנים לרעיונות) והיעד שאליו המסר מיועד.

רעש הוא כל הפרעה שמקשה על קליטת המסר. רעש יכול להיות צליל, הפרעה טכנית או מידע מיותר. הוא עלול לעוות את המסר וכך לגרום להבנה שגויה אצל המקבל.

ערוצי תקשורת נחלקים לפי כיוון זרימת המידע לשלושה סוגים עקרוניים. יש גם הבחנה בין תקשורת סינכרונית, שהיא בזמן אמת, לבין תקשורת אסינכרונית, שבה קיימת דיליי בתגובה, כמו מכתבים ודואר אלקטרוני.

התקשורת האנושית כוללת דיבור ושפה, כתיבה ושפת סימנים. יש גם תקשורת לא מילולית, כמו שפת גוף, מוזיקה, ריקוד וציור. חוש הריח משמש גם בתעשיות מסוימות, כמו תעשיית הבשמים.
יכולת לתקשר משפיעה על ההשתלבות בחברה. מיומנויות תקשורת שונות אצל אנשים. קלינאי תקשורת מטפל בלקויות שפה ובגמגום. המושג אוריינות התרחב: הוא לא רק קריאה וכתיבה, אלא גם יכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת.

בנוסף לחושים, בני אדם משתמשים בכלים וטכנולוגיות כדי להעביר מסרים. אומנות, מדיה וטכנולוגיה מרחיבים את אפשרויות ההבעה והקבלה.

בתולדות האנושות השתנו האמצעים: תקשורת שבעל פה, אז שליחים. מדיה כתובה עם פיקטוגרפים, כתב על חרסית, פפירוס ונייר, ולאחר מכן הדפוס.
מהפכה נוספת הביאה מכשירים אלקטרוניים ששידרו אותות במהירות, כמו טלגרף בקוד מורס, טלפון, רדיו, טלוויזיה וסלולרי. התפתחה טלקומוניקציה, תקשורת מרחוק באמצעות טכנולוגיה.
נוצרו רשתות תקשורת מקומיות ואזוריות (LAN, WAN), ורשתות פרטיות מול ציבוריות, כשדוגמה בולטת היא האינטרנט.

המהפכה הדיגיטלית הוזילה והאיצה תקשורת. מחשבים ורשתות הקלו על יצירה, עריכה ושליחה של מסמכים. האינטרנט אפשר שידורים חיים והרחיב גישה למידע. כתוצאה מכך נוצרה חשיבות ל"אוריינות מדיה", היכולת להבין ולהשתמש באמצעי תקשורת.

תקשורת המונים היא העברת מסר לקהל רחב באמצעות טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, ספרות ואינטרנט. תחום הפרסום והתעמולה הוא שימוש באמצעים אלה להשפעה על ציבור גדול. בתקשורת המונים פעמים רבות המוען הוא מוסד והמסר חד־כיווני. כניסת האינטרנט שינתה זאת והפכה חלק מהתקשורת לאינטראקטיבית, כשהנמענים יכולים להגיב מיד.

בעולם החי קיימת תקשורת בין יצורים ותקשורת פנימית בתוך הגוף. אצל בעלי חיים התקשורת היא לרוב לא מילולית: שפת גוף, קולות, וריחות. תקשורת כימית מתבצעת באמצעות פרומונים, חומרים שמשרים התנהגויות אצל פרטים אחרים.
עקרון ההכבדה (הופעה של תכונה יקרה אך מהימנה) מסביר אותות שקשה לזייף.

בתוך האורגניזם יש קולטנים על פני התאים שמזהים אותות מהסביבה. אותות אלה מעוררים שרשרת תגובות בתוך התא. במערכות מתקדמות יותר, מערכת העצבים שולחת מסרים בין תאים בעזרת העברה סינפטית, תהליך שבו תאי העצב מעבירים אותות דרך מרווחים קטנים בין התאים. תקשורת זו מאפשרת לגוף לפעול כמערכת מתואמת.

תקשורת היא העברת הודעות בין יצורים או מחשבים.

יש מודל שמסביר תקשורת בשישה שלבים: מקור, קידוד (הפיכת רעיון לסימנים), אמצעי העברה, מקבל, פיענוח (הפיכת הסימנים חזרה לרעיון) ויעד.

רעש הוא הפרעה שמקשה על הבנת המסר. רעש יכול לשנות את המסר ולהוביל לבלבול.

יש תקשורת בזמן אמת (סינכרונית), כמו שיחה, ויש תקשורת עם דיליי (אסינכרונית), כמו מכתבים ודואר אלקטרוני.

אנשים מדברים, כותבים ומשתמשים בשפת הסימנים. יש גם שפת גוף, מוזיקה, וצורות אמנות אחרות. חוש הריח חשוב במקצועות כמו תעשיית הבשמים.
יכולת לדבר טובה עוזרת בחברה. מישהו שעוזר לאנשים לדבר טוב יותר נקרא קלינאי תקשורת.

בתחילה דיברו בעל פה. לאחר מכן הופיעו ציורים וסמלים כתובים. מאוחר יותר הומצא הדפוס.
בהמשך נוצרו מכשירים אלקטרוניים: טלגרף, טלפון, רדיו, טלוויזיה וסלולרי. בסוף הגיע האינטרנט.
האינטרנט מאפשר לשלוח מידע מהר וזול ולשמור אותו.

מדיה כמו טלוויזיה ועיתונים מדברות אל קהל רחב. פרסום עושה שימוש בזה כדי להגיע להרבה אנשים.
האינטרנט אפשר לאנשים להגיב ולשתף תכנים בקלות.

חיות מדברות בדרך לא מילולית: תנועות, קולות וריחות. פרומונים הם ריחות שמשדרים מסר בין בעלי חיים.
בתוך הגוף תאים שולחים אותות זה לזה. עצב שולח אותות בתהליך שנקרא העברה סינפטית, וזה עוזר לגוף לפעול ביחד.