תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם שמובעים בהתנהגות אנושית.
היא מופיעה בטקסים, במיתוסים (סיפורים מסורתיים), בשפה, בחינוך, בנורמות (כללים מקובלים להתנהגות) ובערכים.
חקר התרבות נעשה במדעי החברה והרוח: סוציולוגיה (לימוד החברה), פילוסופיה, היסטוריה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה (לימוד עמים ודרכי חיים), אמנות ותקשורת.

במסורת ובתנ"ך יש עדויות למודעות תרבותית כבר בעת העתיקה.
עם זאת, העניין התרבותי גדל משמעותית מאז תקופת הגילויים, המצאת הדפוס והרנסאנס.
המפגשים של אירופאים עם תרבויות חדשות יצרו הרבה שאלות על ההבדלים בין קבוצות אנושיות.
מארווין האריס ציין שמחקרים מאותה תקופה נתקלו בקושי לתפוס דפוסים גלובליים של מנהגים ומוסדות.

התקופה הזו הולידה ספרי מסעות, חדרי פלאות ומוזיאונים, וגם הצגה מבזיקה של פריטים "אקזוטיים".
עם התפתחות המדע והרפואה, פחתו חלק מההסברים המסורתיים והתגבר העניין בלימוד מערכות תרבותיות שונות.
רעיון הרב-תרבותיות (כבוד למגוון תרבויות) החל להתגבש כבר בתחילת המאה ה-20.
מגוון תרבותי יכול להוביל לאי-הבנה, לקונפליקט ולחוסר דיאלוג בין קבוצות.

קיימת הבחנה בין "תרבות" ל"ציוויליזציה".
במובן אחד, תרבות מדברת על הממד הרוחני-ערכי; ציוויליזציה מתייחסת לטכנולוגיה ולמבנים חברתיים.
הבחנה אינה חד-משמעית: טכנולוגיה זהה יכולה לשרת ערכים שונים, כפי שקורה במשטרים שונים בעולם.
מחלוקת נוספת עוסקת בחרמות ובטענות פוסט-קולוניאליות, שבהן נשקלת זכותן של תרבויות להתערב או להימנע מהתערבות.
זה מדגיש את המתח בין טיפול טכנולוגי בבעיות בריאות לבין אמונות מקומיות שרואות מחלות כסימן עליון.

הסוציולוג שמואל נח אייזנשטדט הגדיר "ציוויליזציה" כמכלול המאמצים לארגן חיים חברתיים בהתאם לתפיסת עולם רחבה,
שכוללת מבט על היקום, על החיים הארציים ועל היחסים בין מוסדות כמו פוליטיקה, כלכלה וחיי המשפחה.
הוא הדגיש גם את תפקיד הדת בהתפתחות הציוויליזציה, אך ציין שלדת אין תמיד תפקיד מרכזי יחיד.

המילה "תרבות" מופיעה בתנ"ך פעם אחת, בפרשת מטות. לפי מילון העברית המקראית של קדרי,
מקור המילה באכדית: tarbûtu, שפירושו "חניך" או "תלמיד". בתרגום אונקלוס תורגם כמילה שקושרת ללימוד.

המושג התרבות במובן המודרני פותח על ידי אנתרופולוגים בסוף המאה ה-19.
אדוארד טיילור הגדרתו המפורסמת: תרבות היא שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוקים, מנהגים וכל הכישרונות וההרגלים שאדם רוכש כחבר בחברה.
קליפורד גירץ ואחרים הציעו הגדרות נוספות, שהדגישו היבטים שונים: דרך חיים, מורשת חברתית, דרך חשיבה ורגש, ומערכת סימנים ומשמעות.

אפשר לראות תרבות בכמה אופנים חשובים:
- דרך החיים הכוללת של קבוצה.
- מורשת חברתית שאנשים רוכשים מהקהילה.
- מערכת של משמעות וסמלים (סמלים = סימנים שמייצגים רעיונות).
- התנהגות נלמדת והפשטה של דפוסים חברתיים.
- "מחסן" של ידע וניסיון היסטורי.
גירץ הדגיש שתרבות היא רשתות של משמעות, ושבני אדם עלולים להיקלע לתוך רשתות אלה ולחוות קושי להבין תרבויות אחרות.
הסוציולוגית אן סווידלר תיארה תרבות כמאגר של פרקטיקות (דרכי פעולה) וסמלים,
שחברי קבוצה בוחרים אותם כדי לפתח אסטרטגיות פעולה בחיי היום-יום.

תרבות מורכבת מממדים שונים: סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, ערכים, נורמות, אידאולוגיות, טכנולוגיה ומוסדות חברתיים.
סמלים הם דרכים מופשטות להתייחס לרעיונות, חפצים ורגשות. שפה היא מערכת סמלים מרכזית.
כדי שחברה תחזיק מעמד, עליה לוודא שהחברים מקיימים נורמות. פיקוח חברתי זה בא לידי ביטוי לעתים בטקסים.

תחומי עשייה שנחשבים תרבותיים כוללים ספרות, אדריכלות, אמנות, ריקוד, מוזיקה, תיאטרון, ציור וספורט.
גם סגנון בישול, נרטיב לאומי או אווירה חברתית נחשבים חלק מהתרבות.

תרבות היא מה שאנשים עושים וחושבים בקבוצה.
זה כולל טקסים (אירועים מיוחדים שעושים ביחד), מיתוסים (סיפורים ישנים), שפה וחינוך.

חוקרים של חברה והיסטוריה לומדים על התרבות.
לפני זמן רב אנשים כבר שמו לב שיש הבדל בין קבוצות בלאות.
כשאירופאים טיילו בעולם וראו תרבויות אחרות, הם התעניינו בהבדלים.
מוזיאונים הציגו חפצים יפים ומוזרים, ולעתים גם אנשים בצורה לא טובה.

עם הזמן התפתחו מדעים כמו רפואה והנדסה.
גלגלי הטכנולוגיה והדפוס שינו את החיים והעלו שאלות על תרבויות שונות.
בראשית המאה ה-20 נדבר גם על רב-תרבותיות (כבוד למגוון תרבויות).
פעמים רבות הבדלים תרבותיים גורמים לחוסר הבנה ולעימותים.

יש הבחנה בין תרבות לציוויליזציה.
תרבות זה רעיונות ואמונות. ציוויליזציה זה טכנולוגיה וכלים.
אותה טכנולוגיה יכולה לשמש חברות שונות.

המילה "תרבות" מופיעה בתנ"ך פעם אחת. לפי חוקרים, היא הגיעה מאכדית, tarbûtu.
זה אומר "תלמיד" או "חניך".

אנטרופולוגים (חוקרים של עמים) בסוף המאה ה-19 ניסחו את המושג.
אדוארד טיילור אמר: תרבות היא כל הידע, האמונות, האמנות, המנהגים וההרגלים שאדם לומד כחבר בקבוצה.
קליפורד גירץ הוסיף לראות תרבות כמערכת של משמעות וסמלים.

מושגים עיקריים של תרבות:
- דרך החיים של קבוצה.
- מורשת חברתית שאנשים לומדים.
- סמלים ומשמעות שמסבירים התנהגות.
- התנהגות נלמדת וחכמת חיים שהצטברה.

מרכיבי תרבות חשובים: סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, ערכים, נורמות (כללים להתנהגות), טכנולוגיות ומוסדות.
סמלים יכולים להיות דגלים או סמלים אחרים שמייצגים רעיונות.
טקסים עוזרים לחברה לשמור על הסדר.

דברים שנחשבים תרבות: ספרות, אדריכלות, אמנות, ריקוד, מוזיקה, תיאטרון, ציור, ספורט וסגנון בישול.
גם סיפורים לאומיים ואופי המקום הם חלק מהתרבות.