תרמוטרפיה (המכונה גם היפרתרמיה טיפולית או טיפול בחום) היא שיטה רפואית שעובדת על חשיפת רקמות לחום עד כ-45 מעלות צלזיוס. טמפרטורה זו יכולה לפגוע בתאים סרטניים עם נזק מוגבל לרקמות בריאות. התרמותרפיה משמשת בעיקר לטיפול בסרטן, או כדי להגביר את היעילות של טיפולים אחרים כמו הקרנות (תרמו-רדיותרפיה) וכימותרפיה.
החום יכול להרוס תאים סרטניים ישירות או להעלות את הרגישות שלהם לטיפולים אחרים. על ידי פגיעה בחלבונים ובמבנים בתוך הגידול, ניתן להקטין את גודלו ולעתים לשפר חדירת תרופות.
חימום של רקמה לטמפרטורה של כ-40, 41 מעלות גורם לעלייה בזרימת הדם ובחדירות כלי הדם. בטמפרטורות גבוהות יותר, כ-43, 45 מעלות, החום עלול לעצור את זרימת הדם ולגרום לדימומים מקומיים. איברים ורקמות שונים מגיבים שונה לחום; לדוגמה, המוח רגיש במיוחד, בעוד שעצבים פריפריאליים יחסית עמידים.
המנגנון המשוער כולל גרימת אפופטוזה, כלומר מוות תאי מתוכנן, ופגיעה ביכולת תא לתקן נזקי DNA. לכן היפרתרמיה עובדת טוב אחרי הקרנות, שמותירות נזקי DNA בתאים. חום גם מרחיב כלי דם ומשפר אספקת דם, חמצן ותרופות אל הגידול. כך הכימותרפיה וההקרנה יכולים להיות יעילים יותר.
בנוסף מתרחשת תגובה חיסונית: תאי הגידול מייצרים חלבוני הלם-חום (Heat-shock proteins), חלבונים שמוצגים על דופן התא. מערכת החיסון מזהה חלבונים אלה כחומרים זרים ונשלחת להגיב נגדם.
היפרתרמיה ניתנת לרוב בשילוב עם כימותרפיה או הקרנות, אך לעיתים אפשר לתת אותה כטיפול עצמאי, בעיקר בחולים שלא ניתנים לטיפולים אחרים. לעתים מציינים כי הטיפול גורם למעט נזק לרקמות בריאות, ולכן יכול להתאים גם לחולים עם מצב כללי ירוד.
מחקרים בבתי חולים מרכזיים בעולם, כולל ארצות הברית, הולנד וגרמניה, בודקים את השיטה. עבודות אקראיות בהולנד הראו שהוספת היפרתרמיה להקרנות בגידולים גינקולוגיים משפרת מאוד את היעילות. מחקרים נוספים מצביעים על השפעה במגוון גידולים.
היפרתרמיה לא-חודרנית (non-invasive) כוללת טיפולים שטחיים ליד העור, אזוריים לעומק הגוף, או כל-גופיים לטיפול במחלה מפושטת. היפרתרמיה חודרנית (invasive) כוללת שיטות שבהן מכניסים חומרים חמים ישירות לחללים בגוף. דוגמאות: לאחר ניתוח להסרת גידול שחלה מוזרמים מים חמים לתוך הבטן; בהליכי חימום של גפה מחממים את הדם ומחזירים אותו אליה; ובמקרים של מעורבות הריאה מוזרמים מים חמים לחלל הפלוארה.
למרות היתרונות המדווחים, יש תופעות לוואי בטמפרטורות האפקטיביות נגד סרטן. בשעות הראשונות מופיעים בין השאר אפופטוזה, נקרוזה (מוֹת תאי רקמה), אדמומיות, דימומים מקומיים ותהליך דלקתי. אחרי ימים עד שבועות עלולים להופיע נזקים כרוניים כמו פיברוזיס (צמיגות וצלקת ברקמה), נקרוזת פרנכימה והסתננות תאים חיסוניים. תופעות אלה הן אחד הגורמים שמגבילים שימוש שגרתי בתרמותרפיה.
תרמוטרפיה היא טיפול שמחמם חלקי גוף עד כ-45 מעלות צלזיוס. חימום כזה יכול לפגוע בתאים סרטניים. תאים סרטניים הם תאים שגדלים בלי שליטה.
חימום עד כ-40, 41 מעלות מגדיל את זרימת הדם ומסייע לחומרים לחדור לרקמה. חום חזק יותר, כ-43, 45 מעלות, עלול לעצור את זרימת הדם ולגרום לדימומים מקומיים.
החום יכול להפעיל אפופטוזה. אפופטוזה זה מוות תאי מתוכנן. חום גם מקשה על התא לתקן נזקים ב-DNA שלו. כך שילוב של חום עם הקרנה או כימותרפיה יכול להעצים את הטיפול.
חום גורם לתאים לייצר חלבוני הלם-חום. חלבונים אלה נראים למערכת החיסון כמשהו זר. לכן המערכת החיסונית עשויה לתקוף את תאי הגידול.
יש טיפולים מחממים מבחוץ, לטיפול בקרקעית העור או לעומק הגוף. יש גם חימום של כל הגוף. טיפולים חודרניים כוללים הכנסת מים חמים לחלל הבטן אחרי ניתוח, חימום של דם בגפה או החדרת מים חמים לריאות.
החימום יכול לפגוע גם ברקמות בריאות. בשעות הראשונות עלולה להופיע אדמומיות, דלקת וכאב. אחרי ימים או שבועות יכולים להיווצר נזקים כמו צלקות ברקמה ומוות של תאים ברקמה. לכן משתמשים בטיפול בזהירות.
תגובות גולשים