תשליך הוא טקס תפילה יהודי שנערך בראש השנה ליד מים זורמים. במעשה זה משליכים באופן סמלי את חטאיהם אל המים. השם לקוח מפסוק בספר מיכה.
המנהג לא מופיע בכתבים יהודיים מוקדמים לפני המאה ה-14. יש עדויות מתרבויות אחרות והצעות שונות לגבי המקור: ייתכן שיש לו שורשים עתיקים או שהוא התפתח בקהילות אשכנז במאה ה-15. בתקופת הגאונים היו מנהגים בערב ראש השנה שמזכירים שילוח חטאים. מהמאה ה-16 וה-17 התחיל המנהג להתפשט גם בקהילות ספרדיות, בין השאר בהשפעת רבי חיים ויטאל. בתי כנסת מסוימים, כמו בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (נבנה 1675), הכילו אף בור מים מיוחד לתשליך.
בדרך כלל הולכים ביום הראשון של ראש השנה אחרי הצהריים אל שפת הים או הנהר. שם קוראים תפילה מיוחדת שנקראת "תשליך" (בקשה להשלכת העבירות). מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מן החטאים.
עדיף לבחור מים שבהם חיים דגים. דגים מסמלים ברכה וללא עין הרע, ויש הסברים סמליים מתוך הקבלה לפיהם המים מייצגים חסד. במקומות ללא מים זמינים מכינים בורות בית כנסת, עולים למקומות גבוהים שמשקיפים על מים, או אפילו פתיחת ברז וניעור על מים אלו. בקרב יהדות כורדיסטן אף היה מנהג לקפוץ למים עם הבגדים.
אם היום הראשון של ראש השנה נופל בשבת, בקהילות אשכנזיות, איטלקיות וחלק מסופי היה נהוג לדחות את התשליך ליום השני. ההסיבה היא חשש לפגיעה ב"עירוב" (גבול שמקל על שמירת שבת מבחינת נשיאת חפצים), או להוצאה של ספרי תפילה מחוץ לעיר. ברוב הקהילות הספרדיות נוהגים לומר את התפילה גם בשבת. יש קהילות חסידיות שעושות את המנהג בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
במהלך הטקס מקראים בדרך כלל את פסקת הסיום של ספר מיכה. הפסקה נושאת דברי נחמה וגאולה והיא שמהווה בסיס לשם הטקס.
חלק מהקהילות לא קיבלו את המנהג, כמו חלק מקהילות ספרדיות וצאצאי יהודי תימן. דעות של רבנים גדולים, כמו הגר"א, נמנעו מללכת לנהר בשביל התשליך. יש גם עצות לא לקיים את הטקס במקום שרובו נשים, מטעמי צנעה שנדונו על ידי רבנים כמו ר' יחיאל אפשטיין.
תשליך הוא טקס יהודי בראש השנה ליד מים. במנהג זה משליכים את החטאים אל המים.
המנהג התחיל בעיקר בקהילות אשכנז במאה ה-15. יש ראיות קדומות יותר לשיטות דומות.
ביום הראשון של ראש השנה הולכים אחרי הצהריים לים או לנהר. קוראים תפילה שנקראת תשליך. נוטים לנער את שולי הבגדים כדי להתנער מן החטאים.
מומלץ ללכת למים שבהם יש דגים. דגים מסמלים ברכה. אם אין מים קרובים, מכינים בור בבית כנסת או פותחים ברז.
אם היום הראשון של ראש השנה הוא שבת, בחלק מהמקומות עושים תשליך ביום השני. בחלקים אחרים עושים אותו גם בשבת.
לא כולם מקיימים את התשליך. יש רבנים וקהילות שלא עושים אותו. הם חושבים כך משיקולי הלכה או צנעה.
תגובות גולשים