תשקיף

תשקיף הוא מסמך שמציע ניירות ערך לציבור. המסמך נותן מידע חשוב שמאפשר למשקיע להחליט אם לקנות.

בחוק ניירות ערך נקבע שאי אפשר להציע ניירות ערך לציבור בלי תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך. שר האוצר יכול לקבוע תקנות על מבנה ותוכן התשקיף.

התשקיף צריך לכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות וכל פרט נוסף שהמנפיק חושב שחשוב למשקיע סביר. בין הפרטים: תיאור ניירות הערך המוצעים, מידע על המנפיק והונו, דוחות כספיים ושימוש בכספים שיגויסו.

בתחום שוק ההון התשקיף הוא כמעט תמיד תנאי להנפקה. השאלה אם התשקיף מהווה התחייבות חוזית תלויה בנסיבות. בפסיקה נקבע כי בשוק המשני התשקיף אינו חוזה, אך בשוק הראשוני (לפני ההנפקה הראשונה) חלות עליו חובות דומות לחובות חוזיות.

הצעה לציבור בלי תשקיף היא עבירה פלילית שדינה חמור. עם זאת, קיימת ההקלה שמאפשרת לגייס עד 35 משקיעים בשנה בלי תשקיף, כדי לאפשר לחברות קטנות לגייס הון.
בשנים האחרונות הופיעו הצעות רבות ללא תשקיף, לעיתים באמצעות פיצול משקיעים או שימוש בהרכב חברות. לאחר מספר פרשות הונאה גדולות, הרשות החמירה את האכיפה והבהירה שכל פרסום של מידע כספי או תחזית תשואה ליותר מ-35 איש יחייב היום תשקיף.

למנפיקים חלים כללים מיוחדים לגבי גילוי מידע שאינו נעשה באמצעות תשקיף מאושר.

בחוק האמריקאי מפצלים את התקופה שבאה לפני פרסום תשקיף לשלוש תקופות. בראשונה אסור למסור מידע מוקדם ("שליפה" או Gun Jumping). הכללים עברו רפורמה ב-2005 והותאמו לסוגי תאגידים שונים.
כלל 168 של ה-SEC מאפשר לחברות מדווחות להמשיך בדיווח השוטף מבלי שזה ייחשב שליפה.
בשלב שבין הגשת תשקיף לאישור אפשר להפיץ מידע מסוים אך לא למכור. אחרי האישור מותר למכור ולהפיץ מידע בהנחיות החוק.

גם בישראל חל איסור לפרסם מידע לפני העברת טיוטת התשקיף. לאחר הגשת טיוטה ניתן להתחיל בשיווק (אך לא למכור). רק לאחר אישור התשקיף מותרת מכירה.

טיוטת תשקיף מאפשרת תאגיד להתחיל לשווק את הניירות מראש בלי חשש לשליפה. היא אינה כוללת את כל פרטי התשקיף המלא. היתרון הוא קיצור תקופת ההמתנה ממועד ההיתר עד מכירה מהירה יותר.

תשקיף הנפקה נערך לקראת הנפקה ראשונה או כאשר תאגיד מדווח מבקש לגייס ללא תשקיף מדף בתוקף. לעיתים מופיע "תשקיף להשלמה" ואחריו מידע משלימי.

תשקיף מדף הוא תשקיף רב-שימושי לפי תיקון 25. הוא תקף למספר הצעות כהקלות בתהליך ההנפקה. כאשר מנפיק משתמש בו, די בדו"ח הצעה קצר שמפנה לתשקיף המדף. פרסום דו"ח כזה אינו דורש היתר וניתן להתחיל בעסקאות מהר יותר.

א. תאגיד מדווח ותיק, דרושה היסטוריית דיווח תקינה של יותר משנה.
ב. תאגיד שאינו בעייתי, אסור שבעלי תפקידים הורשעו בפלילים הקשורים לדיווח בשלוש השנים האחרונות.

תשקיף מדף דומה בתנאיו לתשקיף רגיל, אך דו"ח ההצעה לפי המדף משלים רק את הפרטים על הניירות הספציפיים שמונפקים.

תשקיף הוא דף מידע על מכירת ניירות ערך. ניירות ערך הם דברים כמו מניות או איגרות חוב.

החוק אומר שאסור להציע למכור ניירות ערך לציבור בלי תשקיף שאושר.

בתשקיף כותבים מי מוכר, מה הוא מוכר, כמה כסף יש לחברה ואיך ישתמשו בכספים.

בדרך כלל צריך תשקיף כדי למכור לראשונה. לפעמים התשקיף מחייב משפטית את החתומים עליו.

מותר לגייס כסף בלי תשקיף רק עד כ-35 משקיעים בשנה.
אם מפרסמים הצעה בלי תשקיף לעשרות אנשים, זה לא חוקי ולעיתים גורר בעיות.

לפני פרסום תשקיף יש תקופה שבה אסור לתת מידע מוקדם. זה נקרא שליפה (Gun Jumping).
בחוקים יש כללים מתי מותר ומה אסור להגיד.

טיוטה היא גרסה ראשונית של התשקיף. עם טיוטה אפשר להתחיל להציג למשקיעים. אבל לא למכור עד שהתשקיף מאושר.

תשקיף מדף הוא תשקיף שניתן להשתמש בו יותר מפעם אחת. הוא מקל על חברות שמכירות הרבה פעמים.
יש תנאים כדי להשתמש בו, כמו היסטוריית דיווח טובה ופלאילים לא אצל הבכירים.

תשקיף מדף דומה לתשקיף רגיל. לעתים יש רק דוח קצר שמוסיף פרטים על ההנפקה הספציפית.