תת-תרבות

תת-תרבות היא קבוצה שחולקת עם התרבות הכללית את רוב הערכים שלה, אך נבדלת בסמלים, בבגדים ובפריטים תרבותיים אחרים.

המושג נולד בארצות הברית של שנות ה-50 בהקשר של כנופיות נוער. החוקרים חיפשו הסבר להתנהגויות שונות מהנורמה. בתקופה זו שלטה גישה פונקציונליסטית. גישה זו ראתה את החברה כמערכת שבה חלקים שונים פועלים יחד למען יציבות. לכן כל קבוצה שלא משתלבת נתפסה כסוטה. מדיניות ״כור ההיתוך״ קידמה רעיון שבו מהגרים עוברים דה-סוציאליזציה (ויתור על ערכים ישנים) ואז רה-סוציאליזציה. המילה סוציאליזציה כאן פירושה תהליך שבו לומדים את הכללים והערכים של החברה.

בשנות ה-60 החלו תנועות זכויות האזרח לשנות את התפיסה. מלים כמו ״שחור זה יפה״ קראו להכרה בקהילות שונות, ולא לראותן כסוטות. בארצות הברית בלטו מנהיגים כמו מרטין לותר קינג ומלקולם אקס. גם בישראל צצו קבוצות מחאה, למשל הפנתרים השחורים בשנות ה-70, שאותן ראו כחלק מהמאבק על צדק חברתי.

הפרדיגמה השתנתה לפרדיגמת הקונפליקט. גישה זו מדגישה מאבקים על משאבים ועוצמה. לפי גישה זו, תרבות יכולה להפריד בין קבוצות ולאו דווקא לאחדן. במקביל החל שימוש במונח ״תרבות משנה״ ובמדיניות של ״מיזוג גלויות״. המושג מיזוג גלויות מאפשר לקבוצות לשמור על זהותן בתוך חברה רחבה, בלי שהתרבות הדומיננטית תכפה עליהן את עצמה.

כיום יש תרבויות משנה רבות: קבוצות מהגרים, קבוצות דתיות, קהילת הלהט"ב ועוד. תהליך האסימילציה (השתלבות בתרבות השלטת) פחת בעשורים האחרונים, וחלקים מהחברה טוענים לזכות לשמור על זהות נפרדת. זה מקשה על יצירת סולידריות אחידה ולעתים יוצר קונפליקטים.

הדגם המתפתח מנסה לשלב בין זיהוי של זרם מרכזי לבין הכרה בזכויותיהן של תרבויות המשנה. במשנה זו שומרים על גבולות גמישים, שמאפשרים החלפת רעיונות, ערכים ואנשים בין התרבויות.

תת-תרבות היא קבוצה בתוך חברה.
הקבוצה חולקת הרבה דברים עם כולם, אבל גם עושה דברים אחרת.

בארצות הברית בשנות ה-50 דיברו על צעירים שהיו שונים. אז קמו שמות ותובנות על תת-תרבויות.
״כור ההיתוך״ זה רעיון שאמר שצריך להתערבב לתרבות אחת.
אסימילציה היא מילת קשה שפירושה: להשתלב בתרבות אחרת.

בשנות ה-60 אנשים החלו לדרוש שוויון. מרטין לותר קינג ועוד ידועים קראו להכיר בקבוצות שונות.
גם בישראל היו צעירים שהפגינו על יחס לא הוגן בשנות ה-70.

היום יש הרבה תרבויות משנה. יש מהגרים, קבוצות דתיות וקהילות שונות.
רוב המדינות מנסות לתת מקום לשמור על זהות יחד עם חוקים משותפים.
הרעיון הוא שכל קבוצה תוכל לשמור על עצמה ולחיות עם האחרים.