MIMO (ראשי תיבות של Multiple Input, Multiple Output) הוא מודל לתקשורת שמשתמש במספר אנטנות לשידור ולקליטה.
כל אות שמשודר מכיל גם הפרעות, או רעש, שקשה להפריד מהאות הרצוי. כשיש כמה אנטנות קליטה, כל אנטנה מקבלת את אותו אות אבל עם הפרעות שונות. כך גם בשידור, כל אנטנה משדרת והאות שנקלט שונה במקצת. שיטת MIMO מנצלת את השונות הזאת. המקלט מקבל כמה עותקים של אותו אות, שכל אחד עבר נתיב שונה. בעזרת אלגוריתמים מתמטיים הוא יכול לחלץ את האות הרצוי טוב יותר. זה מאפשר לשחזר אותות חלשים או משובשים ולשלוח יותר נתונים בו זמנית. המונח מתייחס בעיקר לטכניקות לשלוח ולקלוט יותר מזרם נתונים אחד בו זמנית בערוץ רדיו, על ידי ניצול ההבדלים בהתפשטות האותות בין אנטנות שונות (למשל בגלל ריבוי נתיבים, multipath, כלומר אות מגיע בדרכים שונות ומשתנה).
MIMO משפר את היעילות הספקטרלית (כמה נתונים אפשר להעביר באותו טווח תדרים) ומאפשר טווח שידור מעט גדול יותר מאנטנה יחידה. הטכנולוגיה נמצאת ברשתות כמו 802.11n וב-WiMAX. היא מנצלת טוב יותר את רוחב הסרט הזמין ומשפרת את ביצועי הרשת בעזרת אנטנות חכמות. לדוגמה, בתקן 802.11n ניתן להגיע תאורטית למהירויות גבוהות מאוד, ובמעשיות רואים שיפור לעומת תקנים ישנים. חשוב לדעת שהשיפור בטווח הכיסוי אינו דרמטי; היתרון העיקרי הוא ברגישות הקליטה ובקצב הנתונים שניתן להעביר.
MIMO (קיצור של Multiple Input, Multiple Output) משתמש בכמה אנטנות כדי לשפר תקשורת אלחוטית.
כאשר משדרים אות, לעתים יש רעש שמפריע. שתי אנטנות או יותר שומעות את האות עם רעשים שונים. המערכת משתמשת בכל אות נאמר כדי למצוא את האות הנכון. כך היא יכולה לתקן אות חלש או מקולקל. המטרה היא לשלוח יותר נתונים באותו זמן.
MIMO עוזר לשלוח נתונים מהר יותר מאשר אנטנה אחת. הוא נמצא ב-Wi‑Fi של תקן 802.11n וב-WiMAX. הטכנולוגיה מנצלת טוב יותר את רוחב התדרים. זה לא מגדיל מאוד את טווח הרשת, אבל משפר את קליטת האות ומהירות ההורדה וההעלאה.
תגובות גולשים