SEATO

SEATO (ראשי תיבות של South East Asia Treaty Organization, ארגון ברית דרום-מזרח אסיה) הייתה ברית הגנה שנחתמה ב-1954. מטרתה הייתה לבלום התפשטות הקומוניזם, רעיון פוליטי שבו המדינה שולטת בכלכלה ובחברה. החתומים כללו מדינות מערביות ואסייתיות מרכזיות, וההסכם קבע שעִם תקיפה של אחד החברים יגיבו האחרים יחד.

דיונים על הברית החלו ב-1953, וההסכם נחתם ב-8 בספטמבר 1954 במנילה. המדינות החברות העיקריות היו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ניו זילנד, אוסטרליה, תאילנד, הפיליפינים ופקיסטן. מטה הארגון הוקם בבנגקוק ב-1955. דרום וייטנאם הצטרפה באמצעות נספח לפרוטוקול.

ה-SEATO נוצר כחלק מדוקטרינת טרומן, מדיניות אמריקאית שמטרתה למנוע התפשטות קומוניזם. הארגון תוכנן להיות גרסה אזורית של נאט"ו, ולתאם תרגילים צבאיים משותפים. עם זאת, הוא לא הצליח לפעול כגוף ביטחוני אפקטיבי. חברי הארגון לא הסכימו לפעילות משותפת בקמבודיה, לאוס ווייטנאם, והחלטות נחסמו לעתים קרובות על ידי ווטו של מדינה אחת.

פקיסטן נכללה בין היתר בגלל קרבת מזרח פקיסטן לאזור. בשל חילוקי דעות וחוסר שיתוף פעולה, ניסיונות להתערבות בוייטנאם לא צלחו. פקיסטן פרשה ב-7 בנובמבר 1973 וצרפת פרשה ב-30 ביוני 1974. הארגון פורק רשמית ב-30 ביוני 1977. ארצות הברית הסתמכה על ההסכם בעת מעורבותה במלחמת וייטנאם.

SEATO הייתה ברית הגנה שנוסדה ב-1954. השם הוא קיצור של South East Asia Treaty Organization. המטרה הייתה למנוע התפשטות הקומוניזם. (קומוניזם: רעיון שבו המדינה שולטת בשלטון ובכלכלה.)

ההסכם נחתם במנילה ובמטה הוקם בבנגקוק. חברים חשובים היו ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, תאילנד והפיליפינים. דרום וייטנאם הייתה מעורבת דרך נספח.

האידיאל היה לתאם הגנה כמו של נאט"ו. אך החברים לא הצליחו להחליט יחד בכל המקרים. לכן הארגון לא עזר בקמבודיה, לאוס ווייטנאם. מדינות יצאו מהברית: פקיסטן ב-1973 וצרפת ב-1974. הארגון פורק ב-30 ביוני 1977.