Wi-Fi

Wi‑Fi היא טכנולוגיה שמאפשרת למכשירים להעביר נתונים ללא כבלים באמצעות גלי מיקרו, שהם גלי רדיו קצרים בחלק מספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית.

איקון Wi‑Fi מראה בדרך כלל קשתות שמייצגות את עוצמת הקליטה. לעיתים משתמשים באיקון זה גם כאייקון למצב חיבור.

השם Wi‑Fi מתייחס לרשת מקומית אלחוטית (Wireless LAN). ברוב המקרים רשתות אלה מבוססות על תקני IEEE 802.11. התקנים האלה מאפשרים העברת חבילות נתוני IP בין מכשירים למרחקים של כמה עשרות מטרים. טעות נפוצה היא לחשוב ש‑Wi‑Fi הוא קיצור של "Wireless Fidelity", בפועל זהו שם מותג ולא קיצור.

יתרון מרכזי של Wi‑Fi הוא הפשטות: אין צורך להניח כבלים והחומרה בדרך כלל זולה. מחשבים ניידים מגיעים לעתים קרובות עם מתאם כרטיס רשת אלחוטי (Wireless NIC), שמאפשר חיבור קל לרשת.

אין לקשר את Wi‑Fi לטכנולוגיות שונות כמו NFC (תקשורת קצרה בין מכשירים) או EMV (תקן לכרטיסי חיוב). הבלבול נובע לעתים מאיקונים דומים.

Wi‑Fi משמש לחיבור מחשבים ניידים, טלפונים חכמים ומכשירים אחרים לאינטרנט ברשתות מקומיות.

נקודה חמה (Hotspot) היא נתב Wi‑Fi במיקום ציבורי שאנשים יכולים להתחבר דרכו לאינטרנט. נקודות כאלה נפוצות בשדות תעופה, בתי קפה ולעתים ברכבות ואוטובוסים. בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה ירושלים, ב‑20 באוקטובר 2004. באפריל 2005 נמצאו בישראל כ‑100 נקודות גישה; באוקטובר 2006 היו 567; ובתחילת 2016 היו מעל ל‑156,000 נקודות גישה.

תקני 802.11 כוללים דורות ושיפורים שונים. יש הרחבות כמו 802.11j המותאמות לשימוש ביפן. יצרנים מוסיפים לעתים יכולות פרטיות שנעדרות מהתקן הרשמי.

לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות אין הוכחות עקביות לנזק מקרינת Wi‑Fi החלשה. רוב המדענים מסכימים שאין הוכחה לנזק. עם זאת, משרד הסביבה הגרמני המליץ ב‑2007 להקטין חשיפה ככל האפשר, כהתנהלות זהירה ולא על בסיס הוכחות חד‑משמעיות.

מאחר שהתקשורת עוברת באוויר, המידע יכול להיות חשוף להאזנה. תקני ה‑Wi‑Fi כוללים אמצעי הצפנה, שמגבילים מי יכול לפענח את התוכן. בנוסף קיימים אמצעים נוספים למניעת פריצות ולחיזוק אבטחת הרשת.

גלאי רשת ותוכנות גילוי עוזרות למצוא רשתות 802.11 קרובות. הגילוי יכול להיות אקטיבי, שליחת בקשות כדי לגלות רשתות, או פסיבי, הקשבה לשידורים קיימים.

רוב הרשתות כיום משתמשות בהצפנת WPA2. בתחילת 2018 נמצאו חולשות בפרוטוקול זה, ובתגובה פותח תקן אבטחה חדש בשם WPA3.

תקנים כמו Wi‑Fi 6E משתמשים בתדר סביב 6 גיגה‑הרץ. גם חלק מטכנולוגיות 5G מתוכננות להשתמש בתדרים חופשיים אלה. שימוש משותף בתדרים יכול לגרום להפרעות הדדיות בין הרשתות.

Wi‑Fi הוא דרך לחבר מכשירים לאינטרנט בלי חוטים. גלי מיקרו הם גלי רדיו קצרים. הם מעבירים נתונים מהטלפון או מהמחשב.

האייקון של Wi‑Fi מציג קשתות. קשתות רבות מראות קליטה חזקה.

בעזרת Wi‑Fi אפשר לגלוש באינטרנט במחשב נייד ובטלפון חכם.

נקודה חמה היא רשת ציבורית שמאפשרת חיבור לאינטרנט. דוגמאות: שדות תעופה ובתי קפה. בישראל ירושלים הייתה העיר הראשונה עם נקודות חמות, ב‑20 באוקטובר 2004.

יש תקנים שנקראים 802.11. הם קובעים איך הרשת עובדת. יצרנים גם מוסיפים שיפורים משלהם.

רוב המדענים לא מצאו הוכחה שנזקק Wi‑Fi חלש גורם נזק. גרמניה הציעה להפחית חשיפה, מתוך זהירות.

כי השידורים עוברים באוויר, מישהי עלולה להאזין. יש אפשרות להגן על הרשת באמצעות הצפנה. הצפנה היא דרך לערבב מידע כך שאחרים לא יבינו אותו.

יש תוכנות שמוצאות רשתות. הן יכולות לשדר שאלות או להקשיב לשידורים.

ברוב הרשתות משתמשים בהגנה שנקראת WPA2. עובדים על שיטה חדשה בשם WPA3.

חלק מ‑Wi‑Fi משתמש בתדר 6 גיגה‑הרץ. גם רשתות 5G יכולות להשתמש בתדר זה. זה יכול לגרום להפרעות כששתי מערכות משתמשות בו.