פחד, אי-ודאות וספק
Fear, uncertainty and doubt (FUD; בפיו "פחו\"ס", פחד, חוסר ודאות וספק) זה כשמישהו מפיץ מידע לא ברור או מפחיד על מוצר של מישהו אחר. חברות גדולות עשויות לספר דברים שמפחידים או מבלבלים לקונים. הן עושות זאת כדי שאנשים יבחרו במוצרים המוכרים שלהן. כך לקוחות מפחדים לנסות מוצרים חדשים, גם אם הם טובים. הא...
עקרון האי-ודאות
עקרון האי־ודאות של הייזנברג אומר שאי אפשר למדוד מיקום ותנע של חלקיק בדיוק רב בו זמנית. תנע זה כמה החלקיק נע, למשל אלקטרון. החוק פורסם ב־1927 על ידי ורנר הייזנברג. אם מודדים את המיקום בדיוק גדול, המידע על התנע ייהיה פחות מדויק. ההפך נכון גם כן. זה קורה בעיקר בחלקיקים קטנים כמו אלקטרונים ואטומים. בחפ...
מצבים קוהרנטיים
מצב קוהרנטי הוא מצב קוונטי של מתנד הרמוני. מתנד הרמוני זה גוף שמתנודד בקצב קבוע. מצבים כאלה מתנהגים כמעט כמו מערכת קלאסית. יש כלי מתמטי שנקרא אופרטור השמדה. אופרטור זה "מוריד" אנרגיה. מצב קוהרנטי הוא מצב שהוא ערך עצמי של כלי זה. הערך הזה הוא מספר מרוכב z. אפשר לפרק מצב קוהרנטי לצירוף של רמות אנ...
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים היא ענף בפיזיקה שחוקר דברים מאוד קטנים. זאת פיזיקה של אטומים וחלקיקים. במערכת קוונטית, אנרגיה יכולה להופיע במנות קטנות שנקראות קוונטים. לכן חלקיק יכול להיות רק ברמות מסוימות. לפני יותר ממאה שנה מקס פלאנק אמר שאנרגיה באה במנות. אחר כך איינשטיין דיבר על פוטונים, מנות של אור. מדענים...
ורנר הייזנברג
ורנר הייזנברג נולד ב־1901 בגרמניה. הוא היה מדען שחקר חלקיקים קטנים. הייזנברג עזר לבנות תחום חדש בשם מכניקת הקוונטים. זהו תחום שחוקר את התנהגות חלקיקים מאד קטנים. הוא פיתח דרך מתמטית שנקראת "מכניקת המטריצות" לתאר את החלקיקים. הוא גם כתב את עקרון האי-ודאות. המשמעות: אם יודעים בדיוק את המקום של חלקיק...
תורת ההחלטות
תורת ההחלטות היא חלק במתמטיקה שעוזר לבחור כשלא יודעים מה יקרה. "אי-ודאות" זה כשאין ודאות על התוצאה. בדרך כלל מעריכים סיכויים ומחליטים על פי זה. כאן מחשבים מה סביר שיקרה. כדי להחליט משתמשים ב"ערך צפוי". ערך צפוי זה לחשב כמה כל תוצאה חשובה ולהכפיל בסיכוי שלה. פסקל נתן דוגמה: אם יש סיכוי שאלוהים קי...
אריתמטיקה של גבולות
גבול זה הערך שאליו פונקציה מתקרבת. אם לשתי פונקציות יש גבול בנקודה x0, אז: הגבול של סכום הוא סכום הגבולות. הגבול של מכפלה הוא מכפלת הגבולות. אם מכפילים בפונקציה קבועה α, הגבול מוכפל ב-α. הגבול של הפרש הוא הפרש הגבולות. הגבול של מנה שווה למנה של הגבולות רק אם המכנה לא נוטה לאפס. אם פונקציה אחת ג...
המדע במדעי החברה
החוקרים גארי קינג, רוברט קוהן וסידני ורבה דיברו על מחקר במדעי החברה. יש שני סוגי מחקר גדולים: מחקר כמותי (מדידה וסטטיסטיקה) ומחקר איכותי (תיאורים והבנה). הם אמרו שההבדלים ביניהם הם בעיקר סגנון. שני הסוגים יכולים להיות מדעיים וטובים. מחקר צריך לאפשר הכללות, להיות שקוף לציבור, להכיר שאין ודאות מלאה...