עיבור השנה
עיבור השנה זה כשמוסיפים חודש בלוח העברי. החודש הנוסף נקרא אדר א'. החודש הרגיל נקרא אז אדר ב'. עושים את זה כדי שפסח יהיה תמיד באביב. לוח הירח קצר יותר מהשמש. לכן החגים היו "נודדים" בלי עיבור. כדי לתקן את זה מוסיפים מדי כמה שנים חודש נוסף. אדר א' נכנס בין שבט לאדר. את פורים חוגגים באדר ב'. באדר א' י...
נשיא הסנהדרין
נשיא הסנהדרין היה ראש של גוף גדול בשם סנהדרין. סנהדרין = בית דין ובית ספר חכמים. אחרי חורבן הבית נבנו מוסדות הנהגה חדשים. רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל עזרו לבנות את זה. כמה נשיאים ידועים הם רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא. הנשיא קבע את הלוח העברי. קידוש החודש = קביעה מתי מתחיל חודש חדש. עיבור השנה = ...
אדר א'
אדר א' הוא חודש מיוחד בלוח העברי. חודש מיוחד - חודש שנוסף רק מדי כמה שנים. הוא נוסף בשנה מעוברת. שנה מעוברת - שנה שבה מוסיפים חודש. אדר א' בא לפני אדר ב'. חודש זה בן שלושים יום. הלוח העברי בנוי לפי הירח. שנת לבנה - שנת ירח - היא כ־354 יום. אבל השנה השמשית היא כ־365 יום. כדי לא להתבלבל מוסיפים מדי פ...
לוח השנה הרומי
בלוח השנה של רומא העתיקה השנה היתה בת 355 ימים. היו בה 12 חודשים. הראשון היה מרץ. לפעמים הוסיפו חודש כדי שהחגים יתאימו לעונות. החודשים היו לפי הירח. חלק מהם היו בני 31 יום, פברואר היה בן 28 יום, ורוב החודשים היו בני 29 יום. הרומאים חשבו שמספרים זוגיים מביאים מזל רע, לכן רבים מהחודשים היו אי-זוגיי...
קידוש החודש
קידוש החודש היא פקודה של התורה. בית דין קובע מתי מתחיל כל חודש. מולד הלבנה הוא הרגע שמראה הירח לראשונה אחרי שלא ראו אותו. אם אנשים ראו את הירח הם באים להעיד בבית הדין. אם ראו ביום ה-30 קובעים שזה ראש החודש. אם לא ראו עד ה-31 קובעים את היום ה-31. הקביעה עוזרת לקבוע מתי חגים יהיו. לפעמים מוסיפים חוד...
הלוח הקראי
הלוח הקראי קובע מתי מתחילים חודשים וחגים לפי הירח והשמש. מולד = התחלת הירח. עיבור = הוספת חודש כדי ששבחי האביב יישאר באביב. הלוח משלב את הירח והחמה. הקראים קובעים חודשים לפי ראייה או לפי חיזוי מדעי מתי יהיה אפשר לראות את הירח. החודש מתחיל כשניתן לראות סהר דק של הירח או כשמחשבנים שאפשר יהיה לראותו....