אי-תלות (הסתברות)
אי־תלות היא מצב שבו ידיעת אחד הדברים לא משנה את הסיכוי של השני. סיכוי = הסתברות שזה יקרה. שני מאורעות בלתי תלויים אם הסיכוי ששניהם יקרו שווה לסיכוי של האחד כפול הסיכוי של השני. כלומר, הם לא משפיעים אחד על השני. דוגמה: אם שני ומיכל משחקות לוטו עם ניחושים שונים, אם אחת זכתה זה משפיע על הסיכוי של ...
פוסט דזיגנציה
״פוסט דזיגנציה״ או "דיג נתונים" זו טעות בהסקת מסקנות. לוקחים קשרים שנמצאו אחרי שבחרו את הנתונים. זו בעיה כי לא קבעו מראש מה לבדוק. ניסוי טוב אומר קודם מה רוצים לבדוק, "השערה". גם אומרים מה תהיה ההנחה ההפוכה, "השערת האפס". ממצאים מיוחדים יכולים לתת רעיון לחקירה חדשה. אבל זה רק התחלה. עדיף להראות ...
שיטות מחקר כמותניות
שיטות מחקר כמותיות עוסקות במדידות ומספרים. הן מניחות שהעולם אפשר למדוד. ממש צריך הרבה מידע כדי לבנות מודלים כמותיים. בתחילת האסטרונומיה והמיקרוסקופ לא היה מספיק מידע. אחר כך, כשנמצאו עוד ממצאים, אפשר היה לבדוק השערות מדעיות. גם צריך הרבה חלקים לבדיקה. אם יש מעט מקרים, לא עושים מחקר כמותי. למשל, מ...
מתאם ספירמן
מקדם ספירמן בודק אם שני דברים קשורים לפי סדר. א-פרמטרי אומר שלא צריך הנחות על צורת הנתונים. כל ערך מקבל דרגה לפי סדרו. דוגמה: במקום לומר את המספרים, מסדרים אותם מהקטן לגדול ונותנים דרגה. מחשיבים את ההפרש בין הדרגות של כל זוג. מרבצים את ההפרשים בריבוע ומחשבים תוצאה אחידה. המדד מתאים כשאחד המשתנים מ...
מתאם אקראי
''מתאם אקראי'' הוא כששני דברים נראים קשורים, אבל אין ביניהם סיבה. זה קורה כשדבר שלישי גורם לשניהם. למשל: כשחם אנשים קונים יותר גלידות. באותו הזמן יש יותר תאונות ופשעים. החום (דבר שלישי) גרם גם לזה וגם לזה, לא הגלידה. יש דוגמה מצחיקה: ירידת מספר הפיראטים נראית קשורה להתחממות הגלובלית. זה לא אמיתי. מ...
פרנסיס גולטון
פרנסיס גולטון (1822, 1911) היה מדען אנגלי ובן־דודו של צ'ארלס דרווין. הוא טייל ברחבי העולם ועשה ניסויים במתמטיקה ובמדעים שונים. גולטון חשב שתכונות כמו כישרון יכולות לעבור בירושה. אאוגניקה היא רעיון לשפר תכונות של אנשים על ידי בחירת בני הזוג. הוא כתב ספרים והציע לבדוק משפחות ולמדוד אנשים כדי להבין זא...