שיטות מחקר כמותיות מדגישות את ההיבט המדיד והמספרי של החקירה. ההנחה הבסיסית היא שהעולם אובייקטיבי וניתן למדידה עצמאית. העמדה של החוקר בדרך כלל פוזיטיביסטית (מאמינה שניתן לדעת עובדות מדעיות) ואמפיריציסטית (מבוססת על נתונים וניסויים).
נתונים כמותיים נאספים בניסוי או בתצפית מדעית עם מדידות מדויקות. בתחומים שונים היחס בין מחקר כמותי לאיכותני משתנה: בפיזיקה רוב המחקר כמותי, בהיסטוריה יש הרבה מחקר איכותני, ובמדעי החברה יש תערובת. לכן חשוב שאנשי מדעי החברה יבינו את עקרונות המחקר הכמותי.
ראשית, צריך מספיק ידע מצטבר בתחום כדי לבנות מודלים כמותיים. לדוגמה, בתחילת האסטרונומיה והמיקרוביולוגיה לא היה מספיק ידע, אז המחקר היה בעיקר דוחות תצפית. כשנאספו יותר ממצאים, אפשר היה להציב השערות כמותיות ולבדוק אותן.
שנית, מחקר כמותי-סטטיסטי דורש דגימות גדולות. מחקר על סיבה לנטישת קיבוצים במקרים נדירים לא יתאים לכמותי, כי אין מדגם מייצג. בדוגמה מארכיאולוגיה, אחרי שמצאו שלדים רבים אפשר היה לערוך ניתוחים סטטיסטיים. ממספר הדינוזאורים הטורפים לעומת צמחוניים הסיקו דברים על חום הגוף שלהם.
יכולת מדידה מספרית חשובה גם היא. קל למדוד כמות מים באגם יותר מאשר בכמות מים במי תהום. במדעי ההתנהגות מדידת IQ (מנת משכל) מסובכת ומעוררת מחלוקת. מדידת פחד, תסכול או אושר קשה אף יותר. מצד שני, יש מדידות פשוטות בפסיכולוגיה, כמו ספירת שגיאות במטלות.
יכולת לערוך מניפולציה בניסוי מקלה על מחקר כמותי. ניסויים מעבדה מדויקים, אך בתחומים כמו חינוך המניפולציה מוגבלת ולעתים לא אתית. למשל, לא ניתן פשוט למנוע הוראה מקבוצת ביקורת. זה מקשה על עיצוב מחקרים כמותיים בחברה ודורש כלים סטטיסטיים מורכבים.
מחקר כמותי מתחלק לשני סוגים עיקריים: מחקר מתאמי, הבודק התאמות בין תופעות בלי לקבוע סיבתיות, ומחקר ניסויי, שבו החוקר משנה משתנה אחד ומביט בשינוי במשתנה אחר. "משתנה בלתי תלוי" הוא זה שהחוקר משנה. "משתנה תלוי" הוא מה שבודקים אם משתנה. למשל, משנים את סוג המוזיקה (משתנה בלתי תלוי) ובודקים שינוי בהתנהגות החברתית (משתנה תלוי).
המחקר הכמותי נתפס כמעניק נופך מדעי, והשימוש בו במדעי החברה גדל עם הזמן.
קרל פופר הדגיש את חשיבות היכולת להפריך (לשלול) תאוריות. תאוריה טובה מניבה ניבויים שאפשר לבדוק אותם, ואם הם מוכיחים אחרת, מוותרים על התאוריה. אם ניסויים כמותיים שלא הפריכו תאוריה נערכים והיא עומדת, התאוריה מתחזקת.
הגישה הכמותית שואפת לכלליות ותמצות: להסביר הרבה בעזרת מעט משתנים. הכמותניים מנסים למדוד באמצעות מדד אחיד מצבים שאפשר להשוות ביניהם.
קורלציה היא קשר בין שני משתנים. מדד המתאם (כמו מתאם פירסון) מראה את כיוון ועוצמת הקשר. ערך קרוב לאפס מצביע על חוסר קורלציה. ערכים קרובים ל־1 או ל־מינוס־1 מצביעים על קשר חזק. לפעמים תוצאות הקורלציה מפתיעות ומערערות הנחות תאורטיות.
שיטות מחקר כמותיות עוסקות במדידות ומספרים. הן מניחות שהעולם אפשר למדוד.
ממש צריך הרבה מידע כדי לבנות מודלים כמותיים. בתחילת האסטרונומיה והמיקרוסקופ לא היה מספיק מידע. אחר כך, כשנמצאו עוד ממצאים, אפשר היה לבדוק השערות מדעיות.
גם צריך הרבה חלקים לבדיקה. אם יש מעט מקרים, לא עושים מחקר כמותי. למשל, מחלה נדירה בקיבוץ קשה לחקור כך.
קל יותר למדוד מים באגם מאשר במי תהום. למדוד IQ (מנת משכל) קשה ומדובר הרבה. רגשות כמו פחד או אושר קשה לכמת. אבל אפשר לספור שגיאות במטלות בקלות.
ניסויים קלים כשאפשר לשנות משהו ולראות תוצאה. לעתים לא ניתן לשנות דברים בחינוך בלי לפגוע בתלמידים. לכן מחקר בחינוך קשה יותר.
יש שני סוגים של מחקר כמותי: מחקר מתאמי שבודק קשרים בלי לקבוע סיבה, ומחקר ניסויי שבו משנים דבר אחד ורואים מה קורה בדבר אחר. המשתנה ששינו קוראים לו משתנה בלתי תלוי. המשתנה שמודדים קוראים לו משתנה תלוי.
קרל פופר אמר שתאוריה צריכה להיות ניתנת להפרכה. פירושו: חייבים לבדוק אם היא שגויה. קורלציה היא מידת הקשר בין שני דברים. קשר יכול להיות חיובי, שלילי, או שלא להיות כל קשר כלל.
תגובות גולשים