רבי אברהם בן יצחק מן ההר (נפטר 1315) היה מחכמי מונפלייה שבאזור פרובאנס בדרום צרפת. לקראת סוף חייו עבר לקרפנטרה (Carpentras) ושימש חבר בבית הדין של רבי מרדכי בן יהוספה, מחבר הספר שערי נדרים.
היה ידידו של המאירי, שקיבל אותו בכבוד וכתב לו מכתב מהלל. חיבר פירוש על התלמוד הבבלי; פירושיו הודפסו בחלקים ולעיתים הושמו תחת שמות אחרים.
פירושו על מסכת קידושין נדפס בשולי דפוס וילנא בשמו השגוי "תוספות ר"י הזקן". פירושיו למסכתות יבמות, נדרים ונזיר נדפסו על שמו על ידי הרב משה יהודה בלוי בניו יורק, תשכ"ב (1962). כתב היד של חלק מפירושיו נכתב על ידי המחבר עצמו, וניכרות בו מחיקות ותיקונים.
נדפסו גם חידושיו למסכתות ראש השנה, סוכה ומגילה. פירושו על מסכת חולין מתוכנן להדפסה על ידי מכון אופק. בחיבוריו הוא נוטה לעמדות ולפסקי הרמב"ם, והוא מזכיר אותו לעתים קרובות.
בפירושיו הוא מקדיש תחילה הבהרה של סוגיית הגמרא (הדיון התלמודי), ובסוף כל סוגיה מנפיק פסק הלכה מעשי. לפניו התקיים פירוש אחר של רש"י על נדרים, והוא מצטט אותו לעתים רבות.
הודפסו גם מספר תשובות ממנו. בין אלה תשובה על הפולמוס לגבי לימוד הפילוסופיה בשנים 1303, 1306, שהתפרסמה בתוך "מנחת סוטה". תשובות נוספות נדפסו בספרי שו"ת שונים, וכן בספר "תשובות חכמי פרובינציה" (ירושלים, תשכ"ז).
רבי אברהם בן יצחק מן ההר מת בשנת 1315. הוא היה חכם ממונפלייה, עיר בצרפת.
הוא הלך בסוף ימיו לקרפנטרה ועבד שם בבית דין. "בית דין" פירושו קבוצה של שופטים דתיים.
כתב פירושים על התלמוד הבבלי. "פירוש" פירושו הסבר של הטקסט. חלק מהפירושים הודפסו והגיעו עד היום.
פירושו למסכת קידושין הופיע בדפוס וילנא בשם הלא נכון "תוספות ר"י הזקן". פירושים למסכתות יבמות, נדרים ונזיר הודפסו על שמו בניו יורק בשנת 1962.
נכתבו גם חידושים על ראש השנה, סוכה ומגילה. פירוש על מסכת חולין אמור לצאת בהדפסה בעתיד על ידי מכון אופק.
הוא העריץ את הרמב"ם. "הרמב"ם" פירושו חכם גדול שנחשב לחשוב בדורות קודמים. רבי אברהם מסביר קודם את הדיון בתלמוד, ואז כותב פסק הלכה, כלומר מה הנהוג לעשות.
הודפסו גם מספר תשובות קטנות שלו. אחת מהן עוסקת בוויכוח על לימוד פילוסופיה בין השנים 1303, 1306.
תגובות גולשים