אגם טיטיקקה

אגם טיטיקקה (Titicaca) נמצא על גבול בוליביה, פרו, בגובה 3,821 מטרים מעל פני הים. זהו האגם השני בגודלו בדרום אמריקה והוא ניתן לשיט בסירות וּבאוניות. משמעות השם לא ברורה; מפרשים אותו כ"סלע הפומה" או "צוק עופרת".

האגם יושב ברכס האנדים, בתוך אגן רחב שמרכיב חלק גדול מהרמה הגבוהה המכונה אלטיפלאנו (רמה גבוהה). שטח האגם כ-8,300 קמ"ר; אורכו כ-190 ק"מ ורוחבו עד 80 ק"מ. מצר טיקינה מחלק את האגם לשני חלקים; לחלקים אלה יש שמות מקומיים בבוליביה ובפרו.

עומקו הממוצע של האגם כ-140, 180 מטרים, ולעיתים מגיע לעומקים של כ-280 מטר. אליו נשפכים 27 נהרות; הגדול שבהם הוא הרמיס, שמנקז חלק גדול מאגן הניקוז. הפתח היחיד שיוצא מהאגם הוא נהר הדסאגואדרו, שמוציא רק כ-5% מהמים. רוב המים מתאדים בגלל השמש והרוחות היבשות של האלטיפלאנו.

מפלס המים משתנה לפי עונות השנה: בעונה הגשומה (דצמבר, מרץ) המפלס עולה, ובחודשים היבשים הוא יורד. מים צלולים ובצבע כחול, עם מליחות נמוכה יחסית (5.5 חלקים ל־1,000). טמפרטורת פני המים כ-14°C והקרקעית סביב 11°C. בבדיקות נמצאו מינרלים כמו מלח, גופרת הנתרן, גופרת הסידן וגופרת המגנזיום.

האגם קיים ככשני מיליון שנה. בעבר היה גדול יותר וכיסה שטחים שכיום הם מישורי מלח.

נמצאים בו כ-41 איים מאוכלסים. הגדול ביניהם נקרא גם "אי השמש" (Isla de Titicaca) והוא מול חצי האי קופאקבנה בבוליביה.

מגוון החיים כולל בעיקר דגים ממשפחת Orestias (דגים מקבוצת Orestias) ושפמנונים (דגים ממשפחת הספק). מאז 1939 הוכנסו לאגם דגי פורל. בצד הרדוד של האגם חיה צפרדע ענקית בשם Telmatobius culeus, שאורכה עשוי להגיע עד כ-30 ס"מ.

חורבות על חופי האגם והאיים מעידות על תרבויות עתיקות. אתר מרכזי הוא טיוואנאקו שבבוליביה, בקצה הדרומי. לפי המסורת האינקה, מהאי טיטיקקה יצאו מייסדי השושלת, מנקו קאפק ומאמה אוקלו. תושבי האי שומרים כיום על מנהגי האינקה; יש שם כ-350 משפחות.

בשנת 1968 ערך הצוללן ז'אק קוסטו מסע מחקר בן שמונה שבועות באגם. חיפשו אוצרות זהב של האינקה לפי מסורות, אך לא נמצא זהב. במסע נתגלתה שוב הצפרדע הענקית האנדמית.

איימרה, עם ילידי האגן, ממשיכים לעבד שדות בשיטות מסורתיות. הם מגדלים שעורה, תפוח אדמה (מקורו באלטיפלאנו), ולמות ואלפקות. בני ה'אורו' (Uru), שרידים של עם קדום, חיים על איים מלאכותיים צפים העשויים מקנים של צמח הטוטורה (Schoenoplectus californicus). מהקנים האלה בונים גם סירות בצורת חצי סהר.

ב-1862 הובאה לאגם ספינת קיטור הראשונה, שהובלה לחלקים על גב פרדות. היום יש קווי מעבורת בין פונו (Puno) לפרו לבין גוויקי (Guaqui) בבוליביה. מסילת רכבת מחברת את גוויקי עם לה פאס.

האגם מוזכר גם בתרבות העכשווית, בין השאר בסרטון וידאו מקומי שציין אותו בפרס בתחרות מיצים.

אגם טיטיקקה נמצא בין בוליביה לפרו. הוא גבוה מאוד מעל הים. גובהו כ-3,821 מטרים. זהו אחד האגמים הגדולים בעולם.

האגם ארוך וכחול. יש בו כ-41 איים. האי הגדול נקרא "אי השמש". האגם מקוטע במצר קטן שחוצץ אותו.

באגם חיים דגים בשם Orestias (דג קטן) ודגי פורל שהובאו לשם. יש גם צפרדע ענקית מיוחדת לאגם. היא יכולה להגיע לאורך של כ-30 ס"מ.

על חופי האגם נמצאו חורבות של תרבויות עתיקות. אתרים חשובים הם טיוואנאקו והאי טיטיקקה. לפי הסיפור, משם יצאו מייסדי האינקה.

אנשים מקומיים עדיין חיים בשיטות ישנות. חלקם בונים איים צפים מקנים של צמח טוטורה (צמח דמוי קנה). הם גם מגדלים תפוחי אדמה, שעורה ולמות.

יש גם מעבורות שמפליגות בין הערים על שפת האגם.