אומץ לסרב

אומץ לסרב היא תנועת סרבנות (סרבנות = סירוב לשרת) המעודדת חיילים לסרבוב לשרת ביהודה, שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון (מצפון = תחושת מוסר אישית).

התנועה נוסדה בינואר 2002, כש־51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על "מכתב הלוחמים" והודיעו על סירובם לשרת בשטחים. בהמשך הצטרפו למכתב יותר מ־600 לוחמים. מכתב זה נכתב בעיקר על-ידי שני סגני מילואים.

בשנת 2002 הגישו כמה מחברי התנועה עתירה לבג"ץ (בג"ץ = בית המשפט הגבוה) כדי לבטל את הרשעתם המשמעתית ואת החלטת שר הביטחון שלא לפטור אותם ממילואים. העתירה נדחתה. אחד ממייסדי התנועה נכלא למשך 35 יום בשל סירובו לשרת בשטחים.

ב־2006 חברי התנועה הפגינו נגד מבצע "גשמי קיץ", וב־2010 קראו אמנים ומנהלי תיאטראות שלא להופיע בעיר אריאל.

התנועה מכירה בצורך לשירות בצה"ל, ורבים מחבריה הם קצינים ולוחמים. עם זאת הם מצהירים שהם מוכנים לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. ההצדקה שלהם היא שכחיילים בשטחים הם ראו שפעולות רבות של הצבא אינן מיועדות לביטחון המדינה, אלא נועדו לדכא את העם הפלסטיני (לדכא = לשלול חופש או אפשרויות מהקבוצה). לכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה.

סיסמאותיהם משוות בין סירוב לציונות, למשל: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" ו"ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".

אומץ לסרב היא קבוצה של חיילים שמסרבים לשרת באזורים יהודה, שומרון וחבל עזה. סירוב לשרת זה נקרא סרבנות. מצפון זה הרגשה פנימית שמובילה אותם.

הקבוצה נולדה ב־2002. בתחילה 51 חיילים חתמו על מכתב מיוחד. אחר כך הצטרפו עוד חיילים, בסך הכל יותר מ־600. כמה מהם ניסו לבטל על כך החלטות צבאיות בבית המשפט, אך הבקשה לא התקבלה. אחד מהם נכלא למשך 35 יום.

בשנת 2006 הם הפגינו, וב־2010 קראו לא להופיע בהיכל התרבות בעיר אריאל.

הם אומרים ששירות בצבא חשוב. אבל הם לא רוצים לשרת בשטחים. הם טוענים שחלק מפעולות הצבא שם אינן עוסקות בביטחון. לפי הטענה שלהם זה פוגע באנשים הפלסטינים. המוטו שלהם מדגיש שסירוב לשרת לא סותר את האהבה למדינה, לדוגמה: "סירוב לכיבוש זו ציונות".