אוקטביו פס

אוקטביו פס (31 במרץ 1914, 19 באפריל 1998) היה משורר, מסאי (מסה = מאמר ארוך) ודיפלומט מקסיקני. קיבל את פרס נובל לספרות בשנת 1990 והיה חבר בקולגיום הלאומי של מקסיקו.

פס נולד במקסיקו סיטי בתקופת המהפכה. הוא גדל ב-Mixcoac עם אמו ושאר המשפחה. הסב והאב שלו חשפו אותו לקריאה ולהשפעות פוליטיות של התקופה. צעירותו הושפעה מספרייה מלאה בעבודות קלאסיות ומודרניות.
פס פרסם את שירו הראשון ב-1931, Caballera. בגיל 19 הוציא לאור את קובץ השירים "ירח כפרי". בשנות ה‑20 גילה משוררים אירופאים שהשפיעו על כתיבתו.
בשנת 1937 סיים את לימודיו ושהה ביוקטן. שם התחיל לעבוד על הפואמה "בין אבן לפרח" (1941, יצאה לאור ב‑1976). ביקר בספרד בזמן מלחמת האזרחים והביע תמיכה ברפובליקאים. ב‑1938 סייע בייסוד כתב העת הספרותי "סדנה" ופרסם בו עד 1941.
ב‑1943 קיבל מלגת גוגנהיים ולמד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כששב לעבוד לשירות הדיפלומטי של מקסיקו, שירת בצרפת עד 1962. בתקופת שהותו בצרפת כתב ופרסם את המסה החשובה "מבוך הבדידות" (1950); מסה זו חוקרת את הזהות והרגשות של העם המקסיקני ומדברת על בדידות כמסכה חברתית.

ב‑1962 מונה לשגריר מקסיקו בהודו. שם השלים כמה מיצירותיו, בין היתר The Monkey Grammarian ו‑East Slope. ב‑1968 הוא התפטר כמחאה על פעולות הממשלה המקסיקנית בטלאטלולקו, שבה נהרגו סטודנטים. חזר למקסיקו ב‑1969 ועבד כפרופסור אורח בארצות הברית.
משנת 1971 עד 1976 ערך והוציא לאור את כתב העת "פלוראל". ב‑1976 ייסד את כתב העת "ואלטה" והמשיך להוציאו עד סוף חייו. זכה בפרס ירושלים לספרות ב‑1977, בתואר דוקטור כבוד מהרווארד ב‑1980, בפרס נוישטאדט ב‑1982 ובפרס נובל ב‑1990 על כתיבה נלהבת ורחבת אופקים. נפטר ב‑1998.

פס יצר שירה ומסות רבות. כתב על פוליטיקה, אמנות אצטקית, אנתרופולוגיה ומיניות. בין קובצי השירה הבולטים שלו: La estación violenta (1956) ו‑Piedra de sol (1957). כמו כן יצאו אוספים ושירי תקופות שונות בין 1935 ל‑1987.

אוקטביו פס (1914, 1998) היה משורר מפורסם ממקסיקו. הוא קיבל את פרס נובל בספרות ב‑1990.

פס גדל במקסיקו סיטי. משפחתו אהבה לקרוא. כבר כנער פרסם שיר ב‑1931. בגיל 19 הוציא קובץ שירים בשם "ירח כפרי".
הוא כתב פואמות ומסות. מסה היא מאמר ארוך. בשנת 1950 כתב את "מבוך הבדידות". הספר מדבר על הרגשות והזהות של העם המקסיקני.
פעם ביקר בספרד בזמן מלחמה ותמך באנשים שהילחמו למען רעיונותיהם. היה לו גם זמן ללמוד בארצות הברית.

פס עבד כשגריר בהודו. שגריר הוא נציג של מדינה אחרת. ב‑1968 הוא עזב את התפקיד במחאה אחרי אירוע קשה שבו נהרגו סטודנטים. חזר לעבוד כסופר ומורה והקים כתב עת לתרבות.
הוא זכה בפרסים חשובים, כולל פרס ירושלים ותואר כבוד מהרווארד. בסופו של דבר קיבל את פרס נובל ב‑1990. נפטר ב‑1998.

הוא כתב שירים רבים. בין יצירותיו המוכרות יש את Piedra de sol. הוא גם כתב על אמנות ומסורות של מקסיקו.