אינגבורג בכמן (25.6.1926, 17.10.1973) הייתה משוררת אוסטרית, סופרת ומסאית (כותבת מאמרים). היא נולדה בקלגנפורט שבקרינתיה והחלה לפרסם ב-1946, וקיבלה במה מהירה בעולם הדובר-גרמני.
בכמן ניהלה קשרים רומנטיים בולטים, במיוחד עם המשורר פאול צלאן והמחזאי מקס פריש. מראשית שנות החמישים זכתה להכרה והפרסומים שלה קיבלו תשומת לב ומחמאות.
היא עברה לגור ברומא ושם בילו חלק ניכר מחייה. בכמן הייתה אנטי‑נאצית נחרצת וניהלה מאבקים ציבוריים נגד מורשת הנאציזם באוסטריה ובגרמניה.
בספטמבר 1973 פרצה שרפה בחדר השינה שלה, ככל הנראה אחרי שנרדמה עם סיגריה בוערת. היא נכוותה קשה, אושפזה ברומא ונפטרה לאחר שלושה שבועות. מתיאוריות תקופת חייה עולה כי ייתכן שמותה השתלב גם עם קשיים נפשיים שאיתם התמודדה.
בכמן נחשבת לאחת הסופרות האירופיות שדנו בחריפות במצבן של נשים בחברה המודרנית. לחציה הפנימיים ומאבקיה הפוליטיים השפיעו על יצירתה ועל דמותה הציבורית.
בשנת 2010 פורסם הספר "יומן מלחמה" על יחסיה עם החייל הבריטי ג'ק האמש (יעקב חמיש). הספר תורגם לעברית ב-2022 וכלל גם את מכתביו של חמיש אליה.
חלק מיצירותיה תורגמו לעברית. יש תרגומים מבוקרים של שירים בודדים על ידי מתרגמים שונים.
קיים פרס ספרותי באוסטריה הנושא את שמה, הנחשב לחשוב בספרות הגרמנית. סכומי פרס זה נעים בין כ-5,000 לבין 22,500 יורו. מאז 1991 מעניקה קרן וולף את "מלגת אינגבורג בכמן", בסך 8,000 דולרים, לאמנים ישראלים צעירים עד גיל 35 להשלמת השתלמויות בחו"ל.
אינגבורג בכמן נולדה ב-1926 באוסטריה. היא הייתה משוררת וסופרת. מסאית (כותבת מאמרים) פירושו שכתבה גם מאמרים.
היא פרסמה את שיריה אחרי מלחמת העולם השנייה. חייה כללו קשרים חשובים עם אנשי ספרות ידועים.
בכמן עברה לרומא וחיה שם חלק גדול מחייה. היא הייתה נגד רעיונות הנאצים ופעלה נגדם.
בשנת 1973 פרצה שריפה בחדרה, ככל הנראה בגלל סיגריה. היא נפגעה קשה ותשובת רופאים לא הצליחה להציל אותה.
ייתכן שמותה היה גם קשור לקשיים אישיים שהיא חוותה.
בשנת 2010 יצא ספר בשם "יומן מלחמה" על אהבתה לחייל בשם ג'ק האמש. הספר תורגם לעברית ב-2022 והכיל גם מכתבים שלו אליה.
קיים פרס ספרותי בשמה באוסטריה. מאז 1991 יש גם מלגה בישראל, "מלגת אינגבורג בכמן".
המלגה נותנת כספים ללימודים, והיא מיועדת לאמנים צעירים עד גיל 35.
תגובות גולשים