איסוף עצמי או טייק אוויי (באנגלית: Take-away; בארצות הברית: Take-out או To-go; באקדמיה: ארוחת קח ולך) הוא דרך לקנות אוכל במסעדה או בדוכן ולקחתו לאכול במקום אחר. זה כולל הזמנות בטלפון, באינטרנט או במקום, כשהלקוח עצמו מגיע לאסוף את ההזמנה. הזמנות שמגיעות עם שליח אינן נכללות.
אופיו של האיסוף העצמי שונה בין מדינות ובין תקופות. באנגליה, אוסטרליה וניו זילנד נפוץ לקחת פיש אנד צ'יפס. בגרמניה נהוגים נקניקיות ושווארמה. ביפן יש את הבנטו, ארוחה ממארז שמוכנה מראש. במערב נפוצים איסופים של אוכל סיני ופיצות. בישראל יש מזון רחוב ונקודות ללא ישיבה, שם לוקחים אוכל כמו פלאפל ושווארמה, שנחשבים למאכלים חשובים בשפה המקומית. בצרפת קונים קרפים מקיוסקים ואוכלים ברחוב, בדומה לפלאפל אצלנו.
הגירה ממדינות מזרח אסיה הביאה לפתיחת מסעדות אסייתיות בארצות הברית ובאירופה, והן גם מציעות איסוף עצמי. מאז שנות ה‑90 איסוף עצמי מאכלים אסייתיים, בעיקר אטריות וסושי, הפך לאופנתי גם בישראל.
מאז שנות ה‑50 בארצות הברית התפתח המנהג של הזמנת אוכל תוך כדי נסיעה. ברוב מסעדות המזון המהיר ברחבי ארה"ב יש חלונות דרייב ת'רו. דרך זו מאפשרת לקנות את המזון מבעד לחלון הרכב מבלי לצאת ממנו. שירות זה נפוץ במיוחד עבור המבורגרים, ופחות עבור אוכל סיני ופיצות, שאותם אנשים בארה"ב בדרך כלל אוספים אחרת.
איסוף עצמי, או טייק אוויי - לקחת אוכל מהמסעדה ולא לאכול שם. זאת שיטה שבה קונים אוכל ומביאים אותו הביתה או לעבודה.
בבריטניה ובאוסטרליה אוהבים פיש אנד צ'יפס. ביפן יש בנטו - קופסה עם ארוחה שמכינים מראש. בישראל לוקחים הרבה אוכל רחוב, כמו פלאפל ושווארמה. בצרפת קונים קרפים מקיוסקים ואוכלים ברחוב.
מאז שנות ה‑90 אומנם יש יותר מסעדות אסייתיות שמציעות איסוף עצמי. אלה כוללות סושי ואטריות.
דרייב ת'רו הוא שירות שבו קונים אוכל מבעד לחלון הרכב. זה הופיע בארצות הברית בשנות ה‑50. בדרך כלל משתמשים בו ברשתות המבורגרים.
תגובות גולשים