אירית (Gaeilge) היא שפה קלטית שצמחה באי אירלנד. היא השפה הרשמית הראשונה של הרפובליקה של אירלנד, מוכרת גם בצפון אירלנד ובאיחוד האירופי. הגוף הציבורי שאחראי על שימורה הוא Foras na Gaeilge. האירית התפתחה מתוך ענף הגוידלי של השפות הקלטיות והייתה שפת הרוב באי במשך מרבית ההיסטוריה המתועדת. ממנה התפתחו גם הגאלית הסקוטית (בסקוטלנד) והמאנית (באיי מאן). השפה נכתבה תחילה בכתב אוגם והוחלפה לאחר מכן באלפבית הלטיני; הספרות האירית נחשבת לבעלת שורשים עתיקים מאוד במערב אירופה.
האירית נוצרה בעקבות הגירה של קלטים לאירלנד, מה שהוביל לבידול לשוני מבריטניה. לאורך הדורות התפתחו ניבים מקומיים ושפות קרובות. עד תחילת המאה ה-19 האירית הייתה שפת הרוב, אך הכיבוש האנגלי ושינויים חברתיים הביאו לירידה חדה בשימוש בה. במאות ה-18 וה-19 נוצר מצב של דיגלוסיה: חלק מהאוכלוסייה דיבר אירית, אחרים עברו לאנגלית, ובמקומות רבים שתי השפות התקיימו במקביל.
בעקבות דעיכת האירית התעוררה תנועה לשימורה בסוף המאה ה-19, שהייתה קשורה לתנועות לאומיות ותרבותיות. לאחר הקמת המדינה העצמאית ב-1922 הפכה האירית לשפה רשמית ומאמצי תקינה החלו. עם זאת, יישום המטרות נתקל בקשיים פוליטיים וחברתיים, כולל מלחמת האזרחים וצרכי השלטון באנגלית. היחידות המכונות גיילטאכט הוקמו כאזורי שימור לשפה, אך אמון המדינה והתעסוקה לעיתים גרמו לאנגליזציה גם שם.
החוקה מכירה באירית כשפה הלאומית והראשונה. במפקדי האוכלוסין רבים מצהירים על ידיעת אירית, אך דוברי יום-יום שאינם בסיטואציות לימודיות נמוכים בהרבה. במפקד 2011 כ-94,000 אנשים השתמשו באירית באופן יום-יומי ברפובליקה, מספר שצמח מאז 2006. אם מחשיבים את כל המקומות והפזורה, הערכה כוללת של דוברי אירית נעה סביב 120, 150 אלף, ומתוכם כ-20, 80 אלף שזו שפת האם שלהם.
אזורי גיילטאכט לאורך החוף המערבי, במיוחד קונמארה, חצי האי דינגל וצפון דניגול, נותרו המרכזים שבהם האירית שפת קהילה. עם זאת, רק חלק מהתושבים בגיילטאכט מדברים אירית בתוך הבית.
מערכות החינוך והמדיה תומכות בהחייאת השפה. כל התלמידים בלימודים יסודיים לומדים אירית, ויש רשת בתי-ספר בשם Gaelscoileanna שבה האירית היא שפת ההוראה. רשת זו גדלה באופן משמעותי מאז שנות ה-70. בערוצים מדיה יש תוכן באירית, כמו TG4 בטלוויזיה ו-Raidió na Gaeltachta ברדיו, שתורמים לקשר בין דוברי האירית.
מונחים איריים מופיעים במוסדות ובחיי היומיום. דוגמאות בולטות: Taoiseach (ראש הממשלה), Tánaiste (סגנו), Dáil Éireann (הבית הנבחרים), Gardaí (שוטרים), An Post (דואר). ביטויים יומיומיים שאנשים נתקלים בהם הם Slán (להתראות), Sláinte (לחיים) ו-Go raibh maith agat (תודה).
יש כמה משפחות ניבים עיקריות: מנסטר, קונכט ואלסטר. הניבים נבדלים בהטעמה, בהגייה, באוצר המילים ובמבנה המשפט. חלקם שומרים על מאפיינים די שונים ולכן פותחה גם אירית תקנית (An Caighdeán Oifigiúil) כדי לאחד כתיבה וחומרי לימוד. האירית התקנית מושפעת בעיקר מניבי קונכט.
כל פרובינציה הצטיינה בניבים מקומיים: בלנסטר דיברו אירית עד המאה ה-19 ואז נִכחדה בה כמעט לחלוטין; במנסטר נותרו אזורים פעילים, במיוחד דינגל; בקונכט יש ניבים בולטים בקונמארה ובאיי אראן; ואלסטר שומר על מאפיינים צפוניים שקרובים לעתים לגאלית הסקוטית והמאנית. ההבדלים כוללים סיומות פעלים, הגיית צירופים ותנועות.
האירית התקנית פורסמה בשנות ה-50 במטרה לפשט כתיב ודקדוק ולאפשר לימוד אחיד. היא נלמדת בבתי הספר ומשפיעה על השפה המדוברת בערים, אך יש מתחים בין דוברי הניבים המסורתיים לבין הדוברים החדשים.
האלפבית האירי כולל בעיקר אותיות לטיניות רגילות ותגים על התנועות מציינים אריכות. באירית קיימת מערכת של "אותיות צרות" (i,e) ו"רחבות" (a,o,u) שמשפיעות על הגיית העיצורים. תופעה חשובה היא "שינויים תחיליים": עיצורים בראש המילה משתנים לפי הקשר תחבירי. שינויים אלה מופיעים גם בכתיבה (הוספת h או החלפת אות). הם חלק מרכזי במבנה הדקדוקי של השפה.
אירית (Gaeilge) היא שפת אירלנד. היא שפת המדינה הרשמית הראשונה. יש לה גם דוברים בצפון אירלנד ובאירופה. את השפה שומרים מוסדות כמו Foras na Gaeilge.
לפני שנים רבות רוב האנשים באירלנד דיברו אירית. עם הזמן רבים עברו לאנגלית. בסוף המאה ה-19 קמו אנשים שרצו לשמור על האירית. אחרי שנוצרה המדינה ב-1922 האירית הפכה רשמית.
רבים לומדים אירית בבית-הספר, אבל רק חלק קטן מדבר בה כל יום. במפקד 2011 כ-94,000 אנשים השתמשו באירית ביום יום ברפובליקה. יש אזורים מיוחדים שנקראים גיילטאכט, שם מדברים אירית יותר מהשאר.
יש גם בתי-ספר רבים שנקראים Gaelscoileanna. שם לומדים את כל המקצועות באירית.
כמה מילים איריות שמופיעות לעתים קרובות: Taoiseach (ראש הממשלה), Dáil (הפרלמנט), Gardaí (שוטרים). ברכות כמו Slán משמעותן "להתראות" ו-Sláinte משמעותה "לחיים".
יש שלושה אזורי ניבים חשובים: מנסטר, קונכט ואלסטר. הם שונים בהגייה ובמילים. הכתיב האירי משתמש באותיות לטיניות ותווים מעל התנועות כדי להראות שהן ארוכות. יש גם שינויי התחלה: לעיתים שורש המילה משתנה כשהיא מגיעה אחרי מילה אחרת.
יש ערוץ טלוויזיה בשם TG4 ורדיו בשם Raidió na Gaeltachta.
אירית נשמרת גם בפזורות בעולם, לדוגמה בארצות הברית וקנדה.
עובדה מעניינת: המילה "Go raibh maith agat" פירושה "תודה".
