אליהו גולומב

אליהו גולומב נולד ב־2 במרץ 1893 בעיירה וולקוביסק, באזור גרודנו (כיום במערב בלארוס). משפחתו עלתה לארץ והתגוררה בתל אביב. למד בגימנסיה הרצליה והיה חלק מהמחזור הראשון של בוגריה. לאחר הלימודים ארגן עם חבריו גרעין הכשרה חלוצי שעבד בדגניה ובכנרת.

חוויות של אלימות כלפי חבריו וההשפלה שחווה בעת ניהול הטחנה המשפחתית ביפו, שכללה פגיעה בקדושת השבת על ידי הממשל העות'מאני, הובילו אותו למסקנה שיש לשלב עבודה והגנה.

בשנת 1917 סירב לגיוס לצבא העות'מאני והתנדב לגדוד העברי, יחידה של צעירים יהודים בשירות הבריטים.

גולומב היה ממייסדי ההגנה, ארגון ההגנה, כוח מגן יהודי של היישוב, והיה מנהיג מרכזי בו במשך שנים. הוא שירת בוועד המרכזי בשנות ה־20 ובמפקדה הארצית בשנים 1931, 1945. יחד עם דב הוז יזם את הפיכת ההגנה מארגון פרטי לארגון בעלי סמכות ציבורית.

עסק ברכישת נשק מחוץ לארץ ובארגון קבוצות של חלוצים צעירים. בין השנים 1922, 1924 יצא לאירופה מטעם ההגנה לבניין קשרים ורכישת ציוד. קידם את כפיפות ההגנה להסתדרות והגופים הלאומיים, כדי שהיא תהיה ארגון ממוסד ושמטרתו להגן על היישוב.

היה ממייסדי מפלגת אחדות העבודה וההסתדרות הכללית, ההסתדרות היא הארגון הגדול של העובדים. שימש חבר הוועד הלאומי והשתתף בקונגרסים ציוניים. היה בין מארגני ההעפלה בתקופת המנדט ומיוזמי תוכניות להצלת יהודים מאירופה בתקופת השואה.

נשא לאישה את עדה שרתוק. לזוג נולדו שלושה ילדים. בנוסף גידלו את הרי, בנה של אחותה של עדה, לאחר שאימו מתה בלידה. הרי הפך לחוקר תיאטרון ולפרופסור.

אליהו גולומב נפטר ב־11 ביוני 1945 משטף דם מוחי. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

תירגם וערך בין השאר "ראשי פרקים בתולדות הגנת היישוב".

ביתו בתל אביב, "בית אליהו" בשדרות רוטשילד, שימש חלק ממפקדת ההגנה והפך למשכן מוזיאון ההגנה, ארכיון ההגנה ומשרדי ארגון חברי ההגנה. שכונה ברעננה וקיומו על בולים ציינו את זכרו. ביום 23 באפריל 1978 הופיע בול להנצחתו, מעוצב על ידי צבי נרקיס, שנמכר בהיקף נרחב.

אליהו גולומב נולד ב־1893 בעיירה שבאימפריה הרוסית. המשפחה עלתה לתל אביב. למד בגימנסיה הרצליה והיה חלק מקבוצת חלוצים צעירה.

חוויות קשות בעבודה ובמקרים של אלימות גרמו לו להחליט שצריך ארגון שיגן על היישוב היהודי.

הוא עזר להקים את ההגנה. ההגנה היא ארגון שדאג להגן על יהודים בארץ. גולומב היה אחד המנהיגים שלה. הוא נסע לאירופה כדי לרכוש נשק ולעזור לארגן אנשים.

היה ממייסדי תנועה פוליטית גדולה והשתתף בארגונים שעזרו לעובדים. עזר גם בארגון העפלה, כלומר הגעת אנשים לארץ בתקופות קשות.

נשא לאשה את עדה. היו להם שלושה ילדים. הם גידלו גם ילד בשם הרי, אחרי שאמו נפטרה.

גולומב מת ב־1945 ונקבר בתל אביב.

ביתו בתל אביב הפך למוזיאון והיה חלק ממפקדת ההגנה. יש שכונה ובול שנקראו על שמו.