אלנין

אלנין (Alanine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. גילו אותה לראשונה בשנת 1879. השם הכימי שלה לפי IUPAC הוא 2-חומצה אמינופרופנואית (2-aminopropanoic acid).

זו חומצת האמינו הקטנה והפשוטה אחרי גליצין. לשייר שלה יש קבוצת מתיל (CH3). קבוצה זו לא קוטבית, ולכן אלנין לא יוצרת קשרי מימן עם מים והיא הידרופובית (לא אוהבת מים). פנילאלנין היא נגזרת של אלנין שמוסיפה טבעת בנזן.

אלנין נמצאת בכ-8% מהמולקולות של חלבונים. גוף האדם יודע לייצר אלנין, ולכן היא אינה נחשבת לחומצת אמינו חיונית. היא נוצרת בעיקר מחומצה גלוטמית ומפירובט (תרכובת בתהליכי האנרגיה) בתגובה שנקראת טרנסאמינציה, העברת קבוצת אמין בין מולקולות.

האנזים אלנין טרנסאמינאז (ALT) מזרז את התגובה הזו. בדיקת ALT בדם משמשת להעריך את תפקוד הכבד, כי הכבד מעבד אלנין והופך אותו בחזרה לפירובט. נוגד נוסף של אלנין הוא חומצה לקטית, שמתקבלת כשמחלקים את קבוצת האמינו בקבוצת הידרוקסיל.

אלנין היא אחת מחומצות האמינו. חומצות אמינו הן חומרים שבונים חלבונים. אלנין נתגלתה ב-1879.

זוהי חומצת אמינו קטנה. השייר שלה הוא מתיל (CH3). השייר לא אוהב מים, לכן אלנין הידרופובית.

אלנין נמצאת בכחצי מהחלבונים (בערך 8%). הגוף שלנו מייצר אותה, לכן היא לא חיונית מהמזון. אלנין נוצרת מחומצה גלוטמית ומפירובט בתהליך שנקרא טרנסאמינציה, העברת קבוצת אמין.

אנזים בשם ALT עובד עם אלנין. בדיקת ALT בדם בודקת את האנזים הזה. אלנין יכולה גם להפוך לחומצה לקטית.