אלעזר בן חנניה

אלעזר בן חנניה היה מנהיג יהודי בימי המרד הגדול. הוא היה בנו של חנניה בן נדבאי, הכהן הגדול.

בתקופת נציבותו של גסיוס פלורוס, בשנת 66, שימש אלעזר פקיד בבית המקדש, כנראה כסגן. כשפלורוס ניסה לקחת את אוצרות בית המקדש, פרצה בחילה בירושלים. אגריפס השני והכהנים ניסו להרגיע את המצב, אך האירועים החמירו.

מנחם בן יהודה, ראש הסיקריקיים (קבוצה של קנאים קיצוניים), תפס את מצודת מצדה ולקח את חיל המצב. במקביל, השיג אלעזר על הכהנים שיסרבו לקבל זבח לשלום הקיסר, מעשה סימבולי שהסר את הכפיפות לרומא והפך את המרד לגלוי.

לאחר מכן רבים מהכהנים ומהעם שרצו במרד קיבלו את הנהגתו של אלעזר. יוסף בן מתתיהו מכנה אותו "צעיר נועז מאוד". אגריפס שלח תגבורת של 3,000 איש, אך הם מצאו את הר הבית והעיר התחתונה בשליטת המורדים והתבצרו במצודת אנטוניה ובחלק העליון של העיר.

העם תקף וכבש את העיר העליונה. נשרפו ארמונות, בתים ועירוני חוב. אנשי אגריפס ורומאים נצורו באנטוניה. לאחר מצור הותר ליהודים ולאנשי אגריפס לעזוב את המצודה, אך הרומאים נותרו נצורים.

מנחם הגיע לירושלים, תפס את הפיקוד, ואף הרג את חנניה הכהן הגדול. שלטונו היה קצר ואכזרי; העם מהר הרג אותו. חלק מאנשיו, כולל אלעזר בן יאיר, ברחו למצדה.

אלעזר חיזק את מעמדו והמשיך במרד. הוא שלח שליחים שהשיגו כניעת רומאים ובהמשך האנשים האלו נרצחו. יוסף בן מתתיהו כתב שרצח המנוצחים היה טעות קשה שגרמה למלחמה אלימה עד מוות.

המרידה התפשטה ברחבי הארץ. תנועת הקנאים נהייתה תנועה עממית, ולוחמים כמו שמעון בר גיורא הצטרפו. אחרי תבוסת קסטיוס גאלוס וסילוק הרומאים, הוקמה אספה עממית. אספה זו מינתה את אלעזר למפקד הכוחות באדום.

בתלמוד מוזכר במקום אחר כי עצירת קורבן הקיסר יוחסה לרבי זכריה בן אבקילוס, ולא לאלעזר.

אלעזר בן חנניה היה מנהיג בימי המרד הגדול. אביו היה חנניה, הכהן הגדול.

בשנת 66 פעל בבית המקדש. הוא היה אולי הסגן של הכוהנים. כשהמושל הרומי פלורוס ניס his לקחת אוצרות המקדש, פרצה מהומה.

מנחם, ראש הסיקריקיים (קבוצה של קנאים), תפס את מצדה והרג את חייליה שם. באותו זמן אלעזר שכנע את הכוהנים לא לקבל זבח למלך רומא. זה הראה שהם לא מצייתים לרומא יותר.

העם תמך באלעזר. אגריפס השני שלח 3,000 חיילים. המורדים כבשו את העיר העליונה. נשרפו ארמונות ובתים. רבים של אגריפס ורומאים נצורו במצודת אנטוניה.

מנחם הרג את חנניה הכהן הגדול. העם כעס והרג את מנחם. כמה מאנשיו ברחו למצדה.

אחרי זה אלעזר המשיך להילחם ברומאים. הוא שלח אנשים ששיכנעו רומאים להיכנע. אחר כך אותם רומאים נרצחו. יוסף בן מתתיהו אמר שזה היה טעות קשה.

המרד התפשט לכל הארץ. לאחר שסולקו הרומאים, הוקמה אספה שאימצה מנהיגים. אלעזר מונה למפקד הכוחות באזור אדום.

בתלמוד כתוב שעצירת קורבן הקיסר יוחסה גם לרבי זכריה בן אבקילוס.