אמו

אֶמוּ (Dromaius novaehollandiae) הוא עוף גדול לא מעופף. הוא המין היחיד שנותר בסוגו ומצוי רק באוסטרליה. "אנדמי" פירושו: קיים במקום אחד בטבע.

האמו נחשב לאחד העופות הגדולים בעולם. גובהו הממוצע כ־1.75 מטרים ומשקלו 50, 55 ק"ג. הנקבות כ־5 ק"ג כבדות מהזכרים. יש לו שתי שכבות נוצות שטוחות וצמודות. כשהנוצות חדשות הן כהות, ואחר כך דוהות לאפור בהיר. אפרוחים עטופים בפלומה מפוספסת שמסווה אותם. צווארו ורגליו ארוכים, בכף הרגל שלוש בהונות גדולות. הכנפיים קטנות מאוד, פחות מ־20 ס"מ.

האמו מרבה לרוץ ויכול להגיע למהירות של עד 50 קמ"ש בעת סכנה. הוא גם יודע לשחות. הזכר משמיע צליל צווחני שממנו נגזר שמו. האמו חייב להיות קרוב למים נקיים ולעיתים צועד מאות קילומטרים בין אזורי מזון.
האמו אוכל בעיקר חלקים מזינים של צמחים: זרעים, פירות, פרחים ונצרים (ניצנים צעירים של צמח). הוא נמנע בדרך כלל מעלים ועשבים יבשים. חרקים וחולייתנים קטנים נאכלים כשניתנים לתפיסה. הוא בולע אבני חצץ שעוזרות בעיכול (הזפק הוא חלק מהמעי שבו מתרחש העיכול המכני). לעיתים אוגר שומן שמאפשר לו לשרוד תקופות חיפוש מזון ארוכות.
תנועת האמו קשורה לגשמים. הוא נודד לאזורים שירדו בהם גשמים ומכוון לפי ענני סערה, רעמים ואף ריח האדמה הרטובה. בריכות מים מלאכותיות שבנו בני אדם שינו את דפוסי התנועה והגדילו את תפוצתו.

השיטה היא פוליאנדרית, הנקבה מזדווגת עם כמה זכרים בעונת הרבייה. הזכר הוא זה שדוגר לבדו על הביצים ומגדל את האפרוחים. בחודשים דצמבר־ינואר הזכר בונה קן ומושך אליו נקבות באמצעות קולות ותצוגות. הנקבה מטילה בדרך כלל 15, 25 ביצים, שהן תוצאה של הזדווגויות עם זכרים שונים.
הדגירה נמשכת כ־56 ימים (בדרך כלל אפריל־יוני). בזמן הדגירה הזכר כמעט אינו אוכל או שותה. הנקבות רבות עוזבות ומשוות עיסוקיהן בזנב החיזורים. לאחר הבקיעה הזכרים מגנים באגרסיביות על הצאצאים; אפרוחים נולדים במשקל כ־500 גרם. הם נשארים עם האב מספר חודשים ועושים עצמם עצמאיים לאחר כ־5, 7 חודשים. הבגרות המינית מגיעה בגיל 2, 3 שנים. באסירים האמו חי בדרך כלל 5, 10 שנים או יותר.

האמו נפוץ ברוב אוסטרליה, אך לא ביערות גשם או בשטחים חשופי צמחייה. הוא נדיר במדבר ובאזורים הצפוניים ביותר, ומגיע אליהם רק אחרי הגשמים. פיתוח חקלאי הפחית שטחי מחיה טבעיים, אך מקוואות מלאכותיים עזרו להרחיב את תפוצתו.

אבוריג'ינים וקולוניסטים האירופאים ניצלו את האמו כמקור מזון. אירופאים גם הרגו רבים בטענה שהוא פוגע ביבולים, ובאירוע שנודע כ"מלחמת האמו" ב־1932 הושמדו פרטים רבים על ידי חיילים. כדי להפריד בין שטחי גידול לשדות הוקמו גדרות ארוכות.
יש גם השפעות חיוביות: אפרוחים אוכלים חרקים מזיקים, והמבוגרים מסלקים כמה עשבים הפוגעים בצמר הכבשים. במאה ה־20 החלו גידולים מסחריים למטרות בשר, עור ושמן; נטען שלשמן יכולות ריפוי, אך מידע על בני אדם מוגבל.
האוכלוסייה אינה בסכנת הכחדה ונחשבת ל־630,000, 725,000 פרטים. האדם השפיע על תפוצתו גם באופן שמרחיב אותה. האמו מופיע על סמל אוסטרליה, מול הקנגורו. במשך שנים הוא הוצג כחיה מגושמת ואף טיפשה; בפברואר 2025 פורסם מחקר שמראה יכולת למידה יצירתית ופתרון בעיות.

אֶמוּ (Dromaius novaehollandiae) הוא עוף גדול שאינו עף. הוא חי רק באוסטרליה. "אנדמי" פירושו: חיים רק במקום אחד.

האמו יכול להיות כ־1.75 מטרים גבוה. הוא שוקל בערך 50, 55 ק"ג. יש לו נוצות כפולות, צוואר ורגליים ארוכות, ושלוש אצבעות בכל רגל. כנפיים קצרות מאוד.

האמו רץ מהר, עד בערך 50 קמ"ש. הוא גם יודע לשחות. הוא צריך מים נקיים ויכול לצעוד הרבה כדי למצוא אותם. האמו אוכל זרעים, פירות, פרחים ולעתים חרקים. הוא בולע אבנים קטנות שעוזרות לו לעכל את האוכל.

הנקבה מזדווגת עם כמה זכרים בעונה. המילה "פוליאנדרית" אומרת את זה בפשטות. הזכר דוגר על הביצים ומטפל באפרוחים. הנקבה מטילה בדרך כלל 15, 25 ביצים. הדגירה אורכת כ־56 ימים. האפרוחים נפרדים אחרי כ־5, 7 חודשים.

האמו חי ברוב אזורי אוסטרליה. הוא לא אוהב יערות גשם או שטחים ללא צמחייה. אחרי גשמים הוא נודד למקומות רטובים.

האבוריג'ינים והרבים מאורחים אחרים ניצלו את האמו כמקור מזון. ב־1932 היו מקרים רבים שבהם הרגו הרבה אמואים כשנכנסו לשדות. היום מגדלים אמואים גם למשק ולמוצרים כמו בשר ועור. האוכלוסייה של האמו בריאה, כ־630,000, 725,000 פרטים.
האמו מופיע בסמל אוסטרליה. מדענים מצאו שהוא יכול להיות מאוד חכם ולפתור בעיות.