אמיגדלה

אמיגדלה (מיוונית: αμυγδαλή - שקד) היא מבנה קטן בצורת שקד במרכז המוח. היא מורכבת מכ‑13 גרעינים. גרעינים כאן = קבוצות של תאי עצב. האמיגדלה נמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה, החלק הצידי של המוח.

האמיגדלה קשורה בבקרה על רגשות וביצירה של זיכרונות בעלי מרכיב רגשי.

הגרעינים של האמיגדלה מקיפים כמה אזורים דומים. בין הגרעינים החשובים נמצאים המתחם הבזולטרלי, הגרעין המרכזי, הגרעין המדיאלי וחלק קורטיקלי. כל גרעין תורם לתפקוד שונה ולחיבורים עם אזורים אחרים במוח.

האימיגדלה משתתפת בוויסות המערכת ההורמונלית ובמערכת העצבים האוטונומית. המערכת האוטונומית = חלק שאחראי על פעולות גוף אוטומטיות, כמו דופק ונשימה. האמיגדלה מפעילה תגובות ראשוניות לגירויים ומחליטה אם כדאי להיחשף אליהם או להימנע מהם.

לרוב האמיגדלה מזוהה עם פחד. היא רגישה להורמוני דחק, ועוזרת לקבוע תגובות רגשיות לסכנה. יחד עם זאת, היא משתלבת גם בקוגניציות, תשומת לב, קשב ולמידה אסוציאטיבית. כלומר, היא משפיעה על איך אנו שמים לב ודומיינים תגובות חושיות לגירויים חשובים.

האימיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית. המערכת הלימבית = קבוצת אזורים במוח שמעורבת ברגשות ובזיכרון. היא מתקשרת גם לגרעיני הבסיס ולקורטקס.

היא מקבלת מידע מהתלמוס ומחלקים שקשורים לדופמין (נוירוטרנסמיטר, חומר שמשפיע על תגמול). התלמוס מעבד גירויים מהסביבה, וממנו האמיגדלה קובעת תגובה ראשונית של חשיפה או הימנעות.

האימיגדלה שולחת אותות לאזורים רגשיים כמו החלק התחתון של הסינגולייט קורטקס הקדמי. היא גם מתקשרת להיפותלמוס, שמשפיע על תגובות פיזיולוגיות כגון אכילה, שתייה ורבייה, ולתצורה הרשתית, שמשפיעה על עוררות ושינה.

קישוריה הרבים לאזורים קורטיקליים שונים מראים שהיא מרכז אינטגרטיבי. כלומר, היא אוספת מידע רגשי וקוגניטיבי ומפיצה אותו לאזורים של חשיבה וניהול התנהגות.

ברמות גבוהות של קטכולאמינים (מוליכים עצביים בזמן לחץ) יכולה לפגוע בפעילות קליפת המוח הקדם־מצחית. הקליפה הקדם־מצחית = אזור אחראי על תכנון ובקרה. כאשר זה קורה, האמיגדלה יכולה להשתלט ולדחוף תגובות אינסטינקטיביות.

האימיגדלה מעורבת בוויסות רגשי ובתגובות פחד ותוקפנות. היא משתתפת בתגובות התנהגותיות, אוטונומיות והורמונליות לגירויים רגשיים. תגובת "הלחם או ברח" משויכת לאמיגדלה.

דופמין קשור למערכת החיזוק ולרצון. עלייה בדופמין בטגמנטום הגחוני יכולה לעורר פעילות באמיגדלה שקשורה לציפייה, לא תמיד לחוויה נעימה.

פגיעות באמיגדלה פוגעות בזיהוי רגשות של אחרים, במיוחד פחד. פגיעה יכולה גם להוריד תגובתיות רגשית במקרים מסוימים. קיימת מעורבות אמיגדלה גם בהפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD).

האימיגדלה אחראית על ההיבט הרגשי של הזיכרון. היא מסייעת לקשר בין משמעות רגשית לחוויה, בעזרת רשת של חיבורים לאזורים אחרים במוח.

אמיגדלה היא אזור קטן בצורת שקד במוח. היא נמצאת בחלק הצדדי של המוח שנקרא אונה רקתית (האזור בצד של הראש).

היא עשויה מ‑13 קבוצות של תאים. קבוצות אלה נקראות גרעינים (קבוצות תאי עצב).

באמיגדלה יש כמה חלקים חשובים. כל חלק עושה תפקיד שונה ומתקשר לאזורים אחרים במוח.

האימיגדלה עוזרת לנו להרגיש ולהגיב במהירות. היא אומרת אם משהו מסוכן או מענין. היא קשורה לפחד, אבל גם לעזרה בזכירה של חוויות שיש להן רגש.

היא קשורה למערכת הלימבית. מערכת זו עוזרת ברגשות ובזיכרון. האמיגדלה מדברת עם ההיפותלמוס (חלק שמשפיע על אכילה ותגובה לגוף) ועם אזורים שמשפיעים על שינה ועוררות.

היא גם מקבלת אותות מחלקי מוח שעוסקים בתגמול, כמו דופמין (חומר במוח שקשור לרצון ולציפייה).

האימיגדלה מעורבת בהרגשת פחד ובתגובות מהירות. אם היא נפגעת, אנשים עלולים להקשות לזהות פחד אצל אחרים.

היא גם יכולה להיות מעורבת בתגובות אחרי אירועים קשים, כמו PTSD (מצב של דחק אחרי חוויה קשה). נושא זה מצוין בעדינות.

האמיגדלה עוזרת לזכור תחושות שקשורות לחוויות. כך זיכרונות חשובים מבחינה רגשית נשמרים טוב יותר.