אמנטל

אמנטל (Emmentaler בגרמנית) היא גבינה קשה שמקורה בעמק אמה שבקנטון ברן שבשווייץ. בצפון אמריקה, באוסטרליה ובניו זילנד קוראים לה לעתים "גבינה שווייצרית", למרות שיש סוגים רבים אחרים. גרסה רומנית נקראת Șvaițer והגבינה ההולנדית הדומה נקראת מאסדאם.

רק גבינות שיוצרו בקנטון ברן וזו שנקראת Allgäuer Emmentaler בגרמניה מחזיקות בסטטוס AOC (איכות ושייכות גאוגרפית). אמנם מייצרים אותה גם בצרפת, בהולנד, בגרמניה ובפינלנד, ובישראל יש גבינות דומות שמושוות לאמנטל, למשל תחת משפחת נעם של טרה ו"טל העמק" של תנובה.

אמנטל צהובה ובעלת מרקם קשה-בינוני. היא ידועה בחורים הגדולים שבהם ויש לה טעם פיקנטי אך לא חזק מדי. לייצור הגבינה משתמשים בשלושה סוגי בקטריות: Streptococcus, Lactobacillus ו-Propionibacter shermani. האחרון (חיידק ששמו Propionibacter shermani) צורך חומצה לקטית שמופרשת על ידי האחרים ומשחרר פחמן דו-חמצני. הגז הזה יוצר בועות, ועל ידי כך מופיעים החורים בגבינה.

אמנטל נאכלת הרבה בכריכים. כשהיא נמסה בתנור היא מזהיבה והופכת פריכה. משתמשים בה גם לפונדו, מנה שבה מרטיבים אוכל בגבינה מומסת.

אמנטל היא גבינה שמגיעה משווייץ. שווייץ היא מדינה באירופה. הגבינה צהובה ובעלת חורים גדולים.

היא קשה במידה ואז נוגעים בה והיא לא נמסה מיד. טעם הגבינה פיקנטי, כלומר קצת חזק אך עדין.

החורים נוצרים בגלל בקטריות. בקטריות הן יצורים קטנים מאוד. אחת מהן אוכלת חומצה ומשחררת גז. הגז יוצר בועות, ואלה הופכות לחורים בגבינה.

יש גבינות דומות במדינות אחרות. ההולנדית הדומה נקראת מאסדאם. בישראל מייצרים גבינות דומות בשם "טל העמק" וגבינות ממשפחת נעם.

אוכלים אמנטל בכריכים. גם שמים אותה בתנור כדי שהיא תימס ותזהיב. אפשר להכין ממנה גם פונדו, שבו טובלים מזון בגבינה חמה ונמסה.