אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה היא קבוצת תרכובות אורגניות שגורמות למותם או להפסקת גדילתם של חיידקים.
אנטיביוטיקות נוצרו במקור על ידי חיידקים ופטריות. כיום מייצרים רבות מהן גם בסינתזה בתעשיית התרופות.
הפניצילין הייתה האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה בשנת 1928. מגלה הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, קיבל פרס נובל. תרופות אנטימיקרוביאליות מוקדמות נוספות כוללות את הסולפה בשנות ה-30, פניצילין שהחל לשמש מסחרית בתחילת שנות ה-40, וסטרפטומיצין ב-1943. המונח "antibiotic" נטבע ב-1942 על ידי זלמן וקסמן.
אנטיביוטיקות מטפלות ומונעות זיהומים שמקורם בחיידקים. כשידוע סוג החיידק, בוחרים אנטיביוטיקה מותאמת. כשלא יודעים, בוחרים תרופה לפי התסמינים והסיכונים.
אנטיביוטיקות נחשבות בדרך כלל לבטוחות. עם זאת, הן עלולות לפגוע במיקרוביום, קהילת החיידקים הטבעית במעיים. נזק זה לרוב נקודתי וניתן להקל עליו באמצעות פרוביוטיקה (חיידקים מועילים) ומזונות מותססים כמו כרוב כבוש ומלפפונים חמוצים.
הצטמצמות שימוש לא הכרחי נדרשת כדי לשמור על יעילותן, מפני שסיכון של היווצרות חיידקים עמידים עולה עם שימוש רב.
לפני בחירה במרשם, מקובל לבצע בדיקות מיקרוביאליות שיכולות לזהות את החיידק ולהראות איזו אנטיביוטיקה יעילה.
ישנן תרכובות שיכולות לגרום לתגובות אלרגיות. הרגישות לפניצילין נפוצה יחסית. במקרים עם היסטוריה של אלרגיה עושים בדיקת רגישות.
אנטיביוטיקות יכולות להשפיע זו על זו. למשל, אנטיביוטיקה בקטריוסטטית (מעכבת גדילה) עלולה להפריע לפעולת פניצילין, שפועל בזמן יצירת דופן התא.
אנטיביוטיקות מתחלקות לפי האפקט על החיידק: בקטריוסטטיות (מעכבות גדילה), בקטריוצידיות (הורגות חיידקים) ובקטריוליטיות (מפצחות את תאי החיידק). בבדיקות מעבדה בודקים עכירות תמיסה (טורבידיות) כדי להבחין ביניהן.
תרופות מסווגות גם לפי מנגנון הפעולה שלהן, כלומר איך הן פוגעות בחיידק: דופן תא, חלבונים או חומצות גרעין.
חלוקה למשפחות מתבססת על מבנה כימי ודומה בפעולה בין תרופות מאותה משפחה.
לאחר תחילת השימוש נצפתה הופעת עמידות בחיידקים. תהליך הברירה הטבעית מאפשר לחיידקים עמידים לשרוד ולהתרבות. תכונות עמידות יכולות לעבור בין חיידקים באמצעות פלסמידים (יחידות DNA ניידות).
העמידות הגוברת מחייבת שימוש זהיר באנטיביוטיקה ושמירה על אבחון מתאים. יש גם קושי בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, בין היתר בגלל חוסר רווחיות מדעי-תעשייתית.
עמידות מנוצלת גם בביו־טכנולוגיה: משולבת גן עמידות כדי לסנן תאים שעברו שינוי גנטי בהצלחה.
חיידקים כמו מיקופלסמה חסרי דופן תא, ולכן הם עמידים באופן טבעי לאנטיביוטיקות מקבוצת הבטא-לקטאם (למשל פניצילין). קיימים גם חיידקי "צורת L" שאיבדו את יכולת סינתזת דופן התא והם גם פחות רגישים לפניצילין.

אנטיביוטיקה היא תרופה שמפילה או עוצרת חיידקים. חיידקים הם יצורים זעירים שמסוגלים לגרום לזיהומים.
אנטיביוטיקה נמצאת לראשונה בפניצילין ב-1928. מגלה הפניצילין היה אלכסנדר פלמינג.
אנטיביוטיקות ניתנות כשיש זיהום חיידקי. הן עוזרות להחלים ממחלות כמו דלקות.
הן גם פוגעות בחיידקי המעיים הטובים. הקבוצה הזו של חיידקים נקראת מיקרוביום (קהילה של חיידקים במעיים). כדי לעזור למעיים אחרי אנטיביוטיקה, אפשר לאכול מזונות מותססים כמו כרוב כבוש.
חלק מהאנשים עלולים להיות אלרגיים לפניצילין. רופא יכול לבדוק זאת לפני מתן התרופה.
יש אנטיביוטיקות שמעכבות גדילה. קוראים להן בקטריוסטטיות (מעכבות חיידקים). יש אנטיביוטיקות שמחסלות את החיידקים. קוראים להן בקטריוצידיות (הורגות חיידקים).
אם משתמשים הרבה באנטיביוטיקה, חלק מהחיידקים לומדים לעמוד בה. זה נקרא עמידות. אז התרופות מפסיקות לעבוד עליהם.
עמידות יכולה לעבור בין חיידקים בעזרת חלקי DNA זנירים.
חיידקים שאין להם דופן תא, כמו מיקופלסמה, לא ניזונים מפניצילין. דופן התא היא הקיר שמגן על החיידק.
במעבדה משתמשים בעמידות לאנטיביוטיקה כדי לבחור תאים שעברו שינוי גנטי בהצלחה. רק התאים העמידים נשארים חיים אחרי טיפול אנטיביוטי.