ארכילוכוס

ארכילוכוס (680, 645 לפני הספירה) היה משורר יווני ולוחם שכיר. שירתו היא מהראשונות שנכתבו ונשמרו בכתב.


נולד באי פארוס ובהמשך גם התגורר בתאסוס. לצד חיי הלוחם כתב שירה לירית (שירים על רגשות) ושירה סאטירית (שירה שמבקרת או מלעיגה).

שיריו הסאטיריים כללו התקפות על אדם בשם ליקאמבס, שאמר שייתן לו את ניאובולה ובהמשך חזר בו. הקטעים האלה היו פופולריים וזמרים נודדים שרו אותם לצד האפוסים של הומרוס וסיודוס.

נשתרו רק קטעים מועטים משירתו, אך בהם נראית דמות של לוחם ומשורר יחד. בארכילוכוס הוא עצמם כתב שהוא משרת של ארס (אל המלחמה), אך גם יודע את אמנות המוזות (האלות של השירה).

הוא חיבר אלגיות (שירי אבל), המנונים, ושירים ביאמב ובטרוכאי, שני מקצבים בשירה. ייחסו לו המצאת השירה היאמבית לשימוש בסאטירה. הוא עיבד את היאמב לתבנית הטרימטר היאמבי ואת הטרוכא לטטראמטר הטרוכאי.

בזמן העתיק העריכו אותו מאוד. הוראטיוס ראה בו מודל, ויש שהשוו אותו גם להומרוס. שירתו משתמשת בניב איוני עתיק והייתה משפיעה על השירה היוונית המאוחרת.


נשמרו מקטעים מועטים בלבד משיריו, והם משקפים את כוחו והעוצמה של הלשון.

ארכילוכוס (680, 645 לפני הספירה) היה משורר יווני ולוחם שכיר.


הוא נולד באי פארוס וחי גם בתאסוס. הוא כתב שירים על רגשות.

כתב גם שירים שסאטיריים. סאטירי פירושו: שירים שמלעיגים או מבקרים אנשים.

הוא תקף בשירה איש בשם ליקאמבס. סיפור זה הפך לשיר מפורסם שהאזינו לו ברחבי יוון.

ארכילוכוס כתב במקצבים מיוחדים. יאמב זה קצב שמשתמשים בו לעיתים ללעג. טרוכא הוא קצב אחר.

היוונים העתיקים אהבו אותו מאוד. הוראטיוס, משורר רומי, העריץ אותו.


נשארו רק קטעים קצרים משיריו. הם מראים שהשירה שלו הייתה חזקה ונמרצת.