אַרְלְ (בצרפתית: Arles, בפרובנסלית: Arle) שוכנת בדרום צרפת, במחוז שפך הרון שבחבל פרובאנס. נהר הרון מתפצל בעיר ויוצרת את דלתת קאמארג. דלתה היא אזור שבו הנהר נשפך לים. קאמארג מהווה חלק אדמיניסטרטיבי מארל, ולכן העיר היא הגדולה בצרפת בשטחה, כ-759 קמ"ר, למרות שאוכלוסייתה קטנה יחסית, סביב 50 אלף תושבים.
ארל נוסדה על ידי היוונים במאה ה-6 לפני הספירה בשם "תלינה". הקלטים כינו אותה "ארלאטה", והרומאים כבשו אותה ב-123 לפנה"ס. הרומאים הרחיבו את העיר ובנו תעלה ב-104 לפנה"ס שקישרה אותה לים. בשנת 50 לפנה"ס, ארל תמכה ביוליוס קיסר ונחשבה כפרס אחרי ניצחונו. לאחר מכן הוקמה שם קהילה של ותיקי הלגיון השישי.
בימי הרומאים נבנו בעיר אמפיתיאטרון, קשת ניצחון, קרקס וחומה. בתקופות מאוחרות יותר, במאה ה-4 וה-5, שימשה ארל כמרכז מנהלי של הקיסרים הרומיים ואף הייתה מושב פרפקטורה ב-395. הקיסר קונסטנטינוס הראשון בנה בה מרחצאות שהשרידים שלהם עוד נראים היום.
ארל הייתה גם מרכז דתי חשוב. בישופות העיר עמדו בישופים בולטים כמו טרופימוס והילריוס. העיר אירחה כינוסים דתיים חשובים, למרות חילוקי דעות עם הפולשים האריאנים.
בימי הביניים סבלה ארל מפלישות של הסרצנים, הוויקינגים והפרנקים. ב-855 הייתה בירת ממלכת ארל. עם הזמן הממלכה התמזגה לתוך צרפת; ב-1239 צורפה לפרובנס, וב-1378 הפסיקה להתקיים רשמית.
בעיר נולדה ז'אן לואיז קלמן (1875, 1997), שהייתה האדם המבוגר המאומת ביותר אי פעם. בילדותה פגשה את הצייר וינסנט ואן גוך בחנות אביה, לפני התקרית שבה נפצע באוזנו.
לפי מסורת יהודית, אחת משלוש הספינות שנשאו גולים אחרי חורבן בית המקדש הגיעה לארל. יש עדויות לכך שיהודים השתתפו בטקסים דתיים בעיר כבר במאה ה-5. התיעוד ההיסטורי הראשון על יהודים בארל הוא משנת 508, והוא מציין שאנשי הקהילה שמרו חלק מהחומה בזמן מצור.
בסוף המאה ה-7 סחרו סוחרים יהודים בין המערב למזרח התיכון, ויש סבורים שאנשי רדהנים השתמשו בנמלי ארל. בארל הייתה גם פעילות תורנית מקומית וקלטה יהודים מגורשי לנגדוק ב-1306. לאחר סיפוחה לצרפת ב-1484 החלו רדיפות, ובסופו של דבר גורשו היהודים.
העיר נותרה נמל חשוב על הרון, אך חשיבותה הכלכלית פחתה כשהרכבות לקחו את מקומן של הסחורות. היום ארל היא מוקד תיירותי בולט בגלל שפע היצירות והרכוש הרומי השמור היטב. האמפיתיאטרון שומר במצב טוב עד כדי שימוש בקרבות שוורים בלי שינויים מבניים משמעותיים.
ארל ידועה גם בקשריה לציור הפוסט-אימפרסיוניסטי. וינסנט ואן גוך ופול גוגן גרו בה לפרק זמן חשוב בחייהם. בעיר פועל מועדון הכדורגל "מועדון אתלטיקה ארל-אביניון".
אַרְלְ נמצאת בדרום צרפת על נהר הרון. הנהר מתפצל שם ויוצר את דלתת קאמארג. דלתה היא המקום שבו הנהר נשפך לים. ארל שטחה גדול מאוד, אך יש בה רק כ-50 אלף תושבים.
העיר הוקמה על ידי היוונים לפני שנים רבות. הרומאים כבשו את המקום ובנו בו מבנים גדולים. יש שם אמפיתיאטרון, בניין עגול שבו היו מופיעים ומתקיימים אירועים. הרומאים גם בנו גשר ותעלות.
מאוחר יותר העיר שימשה מקום חשוב למושלים הרומיים. הקיסר קונסטנטינוס בנה מרחצאות שכל אחד יכול לראות את השרידים שלהם עד היום.
בעבר הגיעו לעיר אנשים נחמדים וגם פגעו בה תקופות קשות. ארל הייתה בירת ממלכה קטנה לזמן מה. אחר כך היא הפכה לחלק מצרפת.
בארל נולדה ז'אן קלמן. היא חיה שנים רבות מאוד, עד 122 שנים. כשהייתה צעירה היא פגשה שם את הצייר וינסנט ואן גוך.
מסורת אומרת שספינה שנשאה גולים יהודים הגיעה לארל אחרי חורבן בית המקדש. בקהילה היהודית בעיר היו חכמים וסוחרים. כעבור שנים, אחרי שסיפחו את העיר לצרפת, גורשו היהודים.
היום ארל היא עיר תיירותית מפורסמת. הרבה תיירים באים לראות את המונומנטים הרומיים. האמפיתיאטרון שמור היטב ומשמש גם לאירועים כמו תחרויות שוורים. הציירים ואן גוך וגוגן גרו בעיר לתקופה.
בעיר גם יש קבוצת כדורגל בשם ארל-אביניון.
תגובות גולשים