אתיקה רפואית

אתיקה רפואית היא תחום פילוסופי ויישומי העוסק בעקרונות המוסריים שמנחים את הרפואה ומערכת הבריאות.

תחום זה עניין אנשים כבר בעת העתיקה. חוקים כעין חוקי חמורבי, פפירוסים מצריים וכתביו של היפוקרטס הכתיבו כללים לרופאים. במאות האחרונות נוסחו שבועות וקודי אתיקה רשמיים; עבודתו של תומאס פרסיוואל (פורסמה ב-1803) נחשבת למקור לקודים המודרניים.

בדורות האחרונים יש להבחין בין כללים מוסריים כלליים לבין "קודים אתיים" שנוצרו גם כדי להסדיר יחסי עבודה ולהגן על חברי מקצוע.

האתיקה הרפואית המודרנית התעצבה במיוחד במחצית השנייה של המאה ה־20, אחרי גילויי הזוועות הרפואיות בתקופת מלחמת העולם השנייה. היום התחום רב-תחומי: רפואה, פילוסופיה, דת, משפט, היסטוריה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. הוא כבר אינו נחלת הרופאים בלבד, אלא מושך מומחים ואנשי ציבור רבים.

קודי הרופאים נולדו לעתים כשבועה שמפורשת על ידי הרופא בתחילת דרכו. כיום הקודים מנוסחים גם כמסמכים מחייבים מבחינה מוסרית. קיימים נוסחים רבים לשבועת הרופאים ולקודים אתיים.

יש שלוש מסגרות חשיבה עיקריות בתורת המוסר הרפואית. הראשונה היא תועלתנית. תועלתנות מעריכה פעולה לפי התועלת שלה לחברה או לקבוצה. לדוגמה, מתן עזרה שמקלה על סבל או חוסכת משאבים יכול להיראות כתומך בתועלתנות.

השנייה היא דתית או דיאונטולוגית. כאן המוסר נתפס כמקור ציווי אלוהי. תפיסות כאלו פועלות אחרת במדינות ותרבויות שונות. למשל, תרומת איברים מקובלת ברוב הנצרויות, אבל יש קבוצות יהודיות שמסתייגות ממנה מפני כיבוד המת.

השלישית היא תפיסת "האדם ההגון". היא בוחנת אם אדם הגון היה פועל כך. לפי מבחן זה, פעולה שמצילה רבים במחיר של פגיעה קשה באדם אחד עלולה להיחשב בלתי מוסרית.

דוגמה מעשית שנויה במחלוקת היא סחר באיברים מנידונים למוות, כפי שתועד בסין. מעשיות כזו מעוררת שאלות אתיות קשות.

עקרונות האתיקה עולים אל מול מציאות העבודה של הרופאים ויוצרים דילמות. דוגמאות:
- ליידע חולה על טיפול חדש שעשוי לעזור, גם אם הוא לא כלול בסל הבריאות.
- שימוש בתרופת פלצבו (תרופת הדמה) במחקר קליני.
- כיצד לידע חולה סופני את האמת בלי לשלול תקווה; משפחות לעתים דורשות כל פתרון אפשרי.
- רופאים במלחמה עלולים להיתקל בקונפליקטים כשפוגשים חיילי אויב פצועים. המקרה המפורסם של ריק ג'ולי, שטיפל גם בחיילים ארגנטינאים בפוקלנד, מראה טיפול הומניטרי שזכה להערכה משני הצדדים.

אתיקה רפואית לפעמים לא כפופה מלאה לחוק. לדוגמה סעיף 56 לחוק החולה הנוטה למות (2005) מאפשר למטפל לסרב לתת טיפול שנוגד את ערכיו, בתנאי שמעביר את המטופל למטפל אחר.

עם זאת, המשפט משפיע על האתיקה. דוגמה לכך היא הטמעת דוקטרינת ההסכמה מדעת, ההכרה בזכות החולה להחליט, שנחלקה עם המשפט.

בישראל פועלת גם "קרן בריאה" לקידום בריאות האישה. הגוף מתמודד עם יחס מזלזל כלפי נשים במערכת הבריאות והטרדות מיניות.

אתיקה רפואית עוסקת במה נכון ולעשות ברפואה. אתיקה = חוקי מוסר פשוטים.

בזמנים קדומים כבר היו חוקים לרופאים. דוגמאות יש בחמורבי, בפפירוסים מצריים ובכתביו של היפוקרטס. מאוחר יותר נכתבו שבועות ורשימות כללים לרופאים. ואז, ב-1803, תומאס פרסיוואל תרם לקוד המודרני.

היום הקודים יותר ברורים. הם לפעמים נכתבים כמסמך שמנהיגים בבתי החולים מצפים שרופאים ימלאו.

יש שלוש דרכים לחשוב על מה מוסרי:
- תועלתנות: מה שמביא תועלת להרבה אנשים טוב יותר.
- דתית (דיאונטולוגיה): חוקים שמקורים בדת.
- "האדם ההגון": האם אדם הגון היה עושה זאת.

דוגמאות פשוטות: אם מישהו צריך איבר, האם לקחת אותו ממישהו אחר כדי להציל רבים? מבחנים כאלה מעוררים שאלות קשות.

רופאים פוגשים בעיות קשות בעבודה:
- לפעמים יש טיפול שעוזר, אבל הביטוח לא משלם.
- במחקרים משתמשים לפעמים בפלצבו, תרופת דמה.
- קשה להגיד לחולה חולה מאוד את כל האמת.
- בזמן מלחמה רופא יכול לבחור לטפל גם בחיילי אויב. ריק ג'ולי טיפל בחיילים משני הצדדים וקיבל כבוד על כך.

לפעמים החוק והאתיקה אינם אותו הדבר. בישראל חוק מאפשר לרופא לסרב לטפל בגלל מצפונו. בישראל גם קיימת "קרן בריאה" שנאבקת על יחס הוגן לנשים בבתי חולים.